השאמן - מנהיג רוח ,מכשף ומרפא שבטי.
השאמן - נודד במימדים אחרים ומביא מסרים מעולם הרוחות.
השאמן
- אוהב את אמא אדמה.
המסורת השאמנית הועברה מדור לדור משחר האנושות ועד היום, היא עברה נדודים עם ציידי הממותות, בנתה מקדשי ענק בלמוריה, יצרה פירמידות עם בני המאיה והאינקה, שרה שירי ריפוי בערבות סיביר, דהרה עם סוסי הרוח במונגוליה ודרך גילגולים שונים ורבים הגיעה עד אלינו היום, וגם בישראל יש מרפאות והדרכות בשאמניזם.
שאמניזם היא חוויה בסיסית של מגע עם הכוחות היוצרים של הבריאה כולה.
במובן זה השאמן היה החלון הראשוני אל המסתורין ודרכו לבש צורה והבלתי ידוע תורגם להבנה. השאמן יוצר טקסים ומשמש מאזן ומחבר בין העולם הפיזי לעולם הרוחות.
על ידי ביטול ההפרדה בינו ובין היקום יכול השאמן לצאת למסעות במציאויות רוחניות כדי להביא מסרים, ריפוי ומידע לגבי פתירת משברים קהילתיים.
מתוך הקשר של השאמן עם עולם הסמלים הוא יודע לארוג טקסים שוניםֻ :
טקסי קהילה - טקסי שמש טקסי לבנה, טקסי מעבר, טקסי חניכה אישיים,
טקסי ריפוי כלליים ועוד, כל זאת כדי לשמור על הרמוניה קהילתית ולאפשר צמיחה אישית
קלה .
דרך השאמן:
דרך השאמן היא דרך ברורה ומוגדרת, אין מדובר בעוד דרך רוחנית. הדרך היא "דרך" בכל המשמעויות שלה .
ראשית זוהי דרך חיים. ההולכים בדרך לומדים יותר ויותר לחיות את חייהם בצורה שמפנה את תשומת ליבם לדברים אחרים מאלה שאליהם היו רגילים.
אנשים שחיו בעיר הגדולה מתחילים לשים לב לעצים, מתענגים על פיסות חול מרובעות המגדירות את העצים סמוך לכביש, מגלים צורות ומסרים בעננים ויותר מכל מתחילים לשמוע את פעימות הלב של האדמה - אמא.
שנית, זו דרך של תירגול השיטות - שיכלול היכולות השאמניות. שעות של עבודה עם גוף האור המקיף את הגוף הפיזי, ימים של תיפוף ומציאת מקצבים הנכונים לכל צמח, תרגול של מסעות לעולמות אחרים כדי לבסס קשרי ידידות עם רוחות ושדים ועוד, ועוד…
שלישית, הדרך אינה קלה ומחייבת בחירה. כל מי שהולך בדרך השאמן יודע לומר דבר אחד בברור - קלה היא לא! מרגע ההכרזה על כך שרוצים להיות שאמן, השדים הפנימיים, הכעסים, ושאר המפלצות החבויות בתוכנו יוצאים מהעומקים ומוצאים את דרכם אל פני השטח "והשמחה רבה".
מדוע זה קורה? הרעיון אומר שהשאמן הוא משרת הקהילה שלו ולכן עליו להיות מסוגל לעזור לאנשים להתמודד עם הצללים שלהם. איך יוכל לעזור להם עם הצללים שלהם אם לא פתר את שלו ? ולכן כדי להיות יכול לעשות את הנדרש בטיפולים ולא להילכד במערבולות השדים של מטופליו, על השאמן להכיר את צלליו ולדעת לעבוד איתם בהרמוניה.
הדרך היא קשה מכיוון שהשאמן הוא משרת - ובתי הספר למשרתים הם
הקפדניים ביותר. כדי להיות שאמן אפשר ללמוד רק משאמן מנוסה והלימוד הוא קפדני וחסר פשרות, מתחילים 30 איש והנשירה היא כזו שאחרי מספר חודשים נשארים כ - 5.
בדרך השאמן היקום מחולק לשלושה חלקים:
- עולמות תחתונים.
- עולמות מרכזיים.
- עולמות עליונים.
אנו משווים את היקום לעץ - עץ החיים. השורשים של עץ החיים הם
העולמות התחתונים, הגזע הוא העולמות המרכזיים והענפים הם העולמות העליונים.
העולמות התחתונים הם המימדים בהם נמצאים השדים, הצללים והפחדים האפלים שבבריאה. יצורים שקיימים רק בפינות הנידחות והאפלות ביותר של התודעה שולטים בעולמות אלו. פחד, כאב, בדידות, אלימות ושאר אנרגיות דומות הם הדברים שניתן למצוא שם.
יחד עם זאת, בעולמות התחתונים נמצאים גם עוזרים חשובים ביותר לכל שאמן - הרוחות של אבותינו ואמהותינו הקדומים. המדובר באנשים שהלכו לפנינו על אמא אדמה, מתו ונשארו בעולמות התחתונים כדי להוות מדריכי דרך לשאמן.
העולמות העליונים הם המימדים של הרוחות המיטיבות. שם נמצאות אנרגיות
האור וההרמוניה. בעולמות העליונים אין צללים בכלל - רק קשתות ושיר הרמוני ושמימי - השיר של הכוכבים. במימדים מופלאים אלו שולטות הרוחות המנחות והאוהבות - יצורים של אור והרמוניה אינסופית.
העולמות המרכזיים הם המחברים בין השניים הקודמים. אחד מהעולמות המרכזיים הוא העולם שלנו - העולם הפיזי - אמא אדמה. בעולמנו שלנו אנו מחברים בין האור לצל, בין האהבה לפחד, בין השדים והרוחות.
תפקידו של השאמן למצוא ולחזק את ההרמוניה הזו.
ריפוי שאמני:
טיפול או ריפוי שאמני הוא רב מימדים וכולל תחומים שונים: עבודה עם צמחים לרפואות ולקמעות, זימון הכוח האדיר של ה"רוח הגדולה", העלאת האור שזורח בתוך הבטן של אמא אדמה, שחרור התדר העוצמתי של "אנקת מעמקים", ועוד רבדים שונים ומשונים.
גולת הכותרת בריפוי השאמני היא השיטה המדהימה של איסוף רסיסי נשמה.
הרעיון הבסיסי בשיטת טיפול זו הוא שכאשר אנו חווים טראומה, רסיסים מתוך הנשמה שלנו מתנפצים לכל עבר ונזרקים לתוך העולמות האחרים - עולמות תחתונים, עליונים או עולמות אחרים בעולם המרכזי. פעולה זו של ניפוץ הנשמה היא פעולה חיובית אשר מעידה על אינסטינקט בריא וטוב של הישרדות. הרעיון אומר שהנשמה שלנו יודעת את העומד לקרות, ומכיוון שכך, היא יכולה לצפות טראומה (פיזית, רגשית או אחרת) ולהתכונן
לקראתה. ההתכוננות היא בניפוץ עצמו. לדוגמא - אם אדם עומד לעבור תאונת דרכים, הנשמה יודעת שכמות הכאב תהיה אדירה ולכן, כדי לא לחוות את כל עוצמת הכאב, היא שולחת חלקים של עצמה לתוך העולמות האחרים וכך נמנעת חוויה של כאב שלא ניתן לעמוד בה.
הבעיה היא שרסיסי הנשמה האלו אינם יכולים לחזור בחזרה אל הגוף שלהם
בכוחות עצמם והם הופכים להיות אבודים בעולמות האחרים.
תפקידו של השאמן הוא לצאת למסעות בעולמות האחרים (תחתונים, עליונים ומרכזיים), למצוא את הרסיסים ולהשיב אותם הביתה. נוצרות בעיות שונות בהחזרת הרסיסים לדוגמא: כאשר רסיס נשמה שהוא בעצם גוש של אור מגיע לעולמות התחתונים, השדים ששם תופסים בו ואינם מוכנים לוותר עליו.
במקרה זה מתרחשת מלחמה בין השדים לבין השאמן על נשמתו של המטופל. גם בעולמות המרכזיים וגם בעליונים לא תמיד אפשר יהיה בקלות לקבל בחזרה את רסיסי הנשמה. בטיפולים אלו נדרשת מהשאמן מידה לא מבוטלת של סיכון, יצירתיות ועוצמה רוחנית (בעזרתם של החברים בעולם הרוחות והשדים).
מכוון שהבריאה אינה סובלת ריק, כאשר רסיסי נשמה נעלמים מהגוף, אנרגיה אחרת תופסת את מקומם. זו יכולה להיות סתם אנרגיה שהיתה בסביבה ומצאה לה מקום חדש להיות, זו יכולה להיות אנרגיה שנגנבה מאדם אחר במלחמת כוחות אנרגטית (קינאה, צעקות, השפלה, אונס) או אנרגיה שאדם מכניס לתוכו בדרכים הרסניות כמו התמכרויות לדבר שנדמה לו שימלא את החלל שנוצר בו.
האנרגיה שאדם מכניס לתוכו במקום רסיסי הנשמה, היא אינה אנרגיה רעה או שלילית, היא רק ממוקמת במקום לא נכון. ממש כמו עכביש במיטה שלנו, העכביש אינו שלילי הוא רק נמצא במקום הלא נכון. אם נוציא אותו בזהירות מהמיטה ונחזיר אותו לחצר, הכל יהיה בסדר. אנרגיות זרות אלה אשר ממלאות את החללים של רסיסי הנשמה האבודים, בגלל מיקומם הלא נכון הופכות לכאבים, מחלות, תאונות או סתם למזל רע.
בטיפול השאמני, השאמן מוציא את האנרגיות המיותרות האלו מתוך המארגים האנרגטיים של המטופל ומחזיר במקומם את רסיסי הנשמה האבודים. בכך מאפשרים למטופל להיות יותר נוכח בחייו וזהו המפתח הראשון לפתרונות.
כלים שאמניים:
מאפיין משמעותי מאוד בדרך השאמן הוא השימוש בכלים פיזיים. מכיוון שהדרך אינה מוגדרת כרוחנית במהותה אלא כפיזית, היא נעזרת בכלים שונים ומגוונים כדי ליצור את המציאות הרצויה. הנה כמה דוגמאות לכלי העבודה בסיסיים שלנו :
מקל דיבור:
מקל הדיבור מהווה חוליה מקשרת בינינו לבין העולמות העליונים - משם אנו מקבלים עוצמה אנרגטית ועזרה בכל מעשינו. המקל מאופיין בעוצמת אחד מארבעת היסודות. לעוצמה זאת קשור השאמן והיא מאפיינת גם אותו.
מקל צהוב- אנרגיית האש
מקל אדום- אנרגיית האדמה
מקל שחור- אנרגיית המים
מקל לבן- אנרגיית הרוח
תוף:
התוף משחרר את הנשמה של השאמן ומאפשר לו לצאת מתוך עצמו אל העולמות
האחרים. התוף הוא הסוס של שאמן.
התוף הוא כלי המהדהד ורוטט בתדר של פעימות הלב של אמא אדמה. השאמן
משתמש בתוף כדי לחבר את עצמו ואת מאזיניו לאהבתה של אמא.
רעשן:
הרעשן קורא לרוחות, כמו שהתוף רוטט עם האדמה, הרעשן רוטט עם הרוחות
ועוזר לשאמן לקרוא אליו את עוזריו מהעולמות האחרים.
מרווה:
צמח המרווה הוא אחד מהצמחים המקודשים ביותר עד היום בקרב השבטים
האינדיאנים בארה"ב. המרווה משחרת את תדר הטיהור הגלום בה כמעט בכל
צורה של שימוש בה. בדרך השאמן המרווה נשרפת ודרך העשן המיתמר ממנה,
רטט הטהרה משתחרר ומנקה את המרחבים האנרגטיים של מקומות ואנשים.
טקסים:
טקסים הם חלק משמעותי מאוד בדרך השאמן. הטקס הוא המקום בו האנרגיה
פוגשת בפיזי ויצירה חדשה נולדת. בדרך השאמן אנו פועלים למען ההרמוניה בכל רובד אפשרי: הרמוניה בין עולמות עליונים לעולמות תחתונים, הרמוניה בין אור לחושך, הרמוניה בין גבריות לנשיות, הרמוניה בין חיים למוות... ועוד...
טקס מהווה הרמוניה בין עשייה אנרגטית (מדיטציה, הדמיה, קריאה וזימון
של כוח