אהבה זו מילה שלא ניתן
להגדירה במילה אחרת , ובכל אופן יש אין סוף מילים המנסות להגדירה. אך ללא הצלחה מיוחדת.
הפשטות היא
מהותה. היא זו שעושה את האהבה לכזו.
זוגיות בחברה שלנו היא מצב מאוד מוגדר, ובכל אופן אף הגדרה אינה דומה לחברתה . בדרך כלל הדיאלוג הוא בין המראה הפנימית למראה החיצונית , והשאלה מה אנו רואים , מראים , חווים ומרגישים וכן מה מסגרת חיינו מכילה .
התפתחות, גדילה, עומס, מחויבות, שחרור, שקט, אהבה וכו'' . התבוננות זו מהווה את המיקוד הנקודתי בזמן הווה , כאשר החיים מסביב מייצגים את המרחב האינסופי המאפשר לזווית הראייה להשתנות, מהפנים לחוץ, מהחוץ לפנים וכן ממצב אחד למצב אחר .
בהתבוננות בטבע לדוגמא , אנו יכולים למצוא את ההקבלה החיצונית
לחוויות הפנימיות והוא משמש כאמצעי לביטוי והשראה לחוויות אלו, בשפע הצבעים הרבגוניות והשלמות או אי השלמות שהוא משקף עבור המתבונן בנקודת זמן בהווה , ככל שנבחרים מראות הרמוניים יותר כך התמונות הפנימיות והחיצוניות מתאזנות. ההתבוננות מאפשרת לחלק החושב לא להתערב ובכך להקטין את הלחצים הפנימיים שהם הקונפליקטים הרבים שמלווים את החיים .
כאשר מסכימים ולו לרגעים ספורים לשנות את התפישה או במילים אחרות את נקודת הראיה החיים הופכים לפשוטים ומוארים יותר .
לסיום תיזכרו.
"אנו לא משנים את המציאות כי היא לא ניתנת לשינוי , אנו משנים את התפישה שלנו על המציאות ואז היא משתנה" .