מאורעות תרפ"ט 1929
ב-23 באוגוסט 1929 ,שבוע לאחר הפגנות
היהודים בכותל המערבי,זרמו המוני פלאחים לירושלים ,לתפילות השבת.
הם באו חמושים באלות וסכינים,וחלק אף נשא נשק חם. ההמון פרץ בשלושה ראשים לעבר השכונות היהודיות בירושלים,בימין משה ובאזור עמק רפאים נהדפו הערבים באש ובאבנים.מכיוון שער שכם ניסו הערבים לפרוץ לכיוון מאה שערים.אנשי ההגנה ירו עליהם והם נסו לכיוון שער שכם.
העברים פרצו לשכונת הגורג'ים ,הרגו אנשים ובזזו.היו התקפות קשות בשכונות היהודיות :רוממה,שכונת מונטיפיורי ,גבעת שאול ,בית הכרם .
ההתקפות הקשות יותר נערכו באזור דרום ירושלים- רמות רחל ,תלפיות.התקפה על קיבוץ רמת רחל החל בשעות אחר הצהרים ,ילדים ונשים פונו מבעוד מועד מהקיבוץ.
הגברים שמרו על המתחם בקיבוץ עד שהתחמושת אזלה ואז הם עזבו ופנו לנקודה חדשה בשכונת תלפיות.
הפורעים השתלטו על קיבוץ רמת רחל ושרפו אותו גם בחלק משכונת תלפיות בסמוך.
אולם בזכות עמידתם של אנשי המגן נצלו מטבח וחורבן רוב שכונת תלפיות ושכונת מקור חיים.
בעת שהחלו
המאורעות הבריטים לא היו מוכנים לפעולה והם קראו לאזרחים הבריטים תושבי ירושלים להתנדב לשרת כשוטרים מיוחדים.
מספר המתנדבים הגיע לערך כ-170 שחלקם היו סטודנטים מאונברסיטת אוקספורד ,שהיו באותו זמן בסיור בארץ.
אוניות קרב הוזעקו ממאלטה,וביום חמישי למאורעות הן הגיעו לארץ כאשר על סיפוניהם מאות חיילים.
המאורעות לא פסחו גם בעיר חברון, בחברון הייתה קיימת קהילה שמנתה למעלה מ-700 נפש,בין
היהודים לערבים בחברון התקיימו קשרי מסחר טובים .
הקהילה בטחה בנכבדי העדה המוסלמית ולא רצו לקבל את עזרת ההגנה באותו בוקר יום שבת,ב24 לאוגוסט פרצו מהומות בחברון ,בסביבות 2000 ערבים שהיו מצוידים בנשק קר צרו על המתחם של הקהילה ,פרצו אליו,השוטרים שהיו במקום לא יכלו לעמוד בפני הפורעים ,שעברו מבית לבית והרגו בסכינים וגרזנים יהודים,בזזו רכוש ואנסו וטבחו בתושבי חברון.
המאורעות התחוללו גם בערים גדולות אחרות , בצפת ,ת"א וחיפה.
המאורעות בצפת התחילו,באותו סגנון שבוצע בעיר חברון ,פגעו ביהודים ,שדדו ,שרפו את בתיהם.בתל אביב של אותה תקופה שהעיר הייתה במשבר ב-25 לאוגוסט ניסו לפרוץ ערבים לת"א אך נתקלו באנשי ההגנה שהיו ממוקמים בעמדות בכל הרצועה שגובלת בין ת"א ליפו,הפרעות פוזרו ע"י המשטרה הבריטית
המאורעות בת"א לבשו אופי שונה משום שהערבים חששו להתגלות ותקפו ממקומות מסתור , ע"י פתיחה באש לעבר השכונות היהודיות.
ב-26 באוגוסט המאורעות תקפו גם בהדר הכרמל בחיפה התחולל מאבק קשה בין היהודים לערבים. הפעם היהודים עברו ממצב של הגנה להתקפה הערבים נהדפו לפני שהמשטרה הבריטית הספיקה להתערב.
במאורעות תרפ"ט הותקפו לא רק הישובים הגדולים שהוזכרו אלא גם ישובים קטנים וממבודדים באזור שפלת יהודה וירושלים ,מוצא, באר טוביה.
ב-29 לאוגוסט חזר ארצה מחופשתו הנציב העליון ג'ון צ'נסלור והמהומות הגיעו לסופם.במהלך הפרעות נהרגו 133 יהודים ונפצעו 339 .כל האבדות בקרב היהודים נגרמו על-ידי הערבים.
הפרעות פתחו פרק חדש בתולדות היישוב הציוני ,יחסי היהודים ליחסי הערבים ,והבריטים.
ההישג העיקרי שהושג על-ידי הערבים במאורעות תרפ"ט היה שהם העלו מחדש על הבמה המדינית את בעיית ארץ-ישראל.
מעמדם של היהודים בארץ –ישראל הוצג בסימן שאלה,ושוב חזר והועלתה השאלה היסודית בדבר זכותם של 170 אלף יהודים לקבוע את המשטר של המדינה ,הגורל לעתיד של הארץ שבה מתגורר רוב ערבי.