המנזרים התלויים הם מנזרים הנמצאים בראשי צוקים תלולים, וכמעט אנכיים, ולכן הגישה אליהם קשה מאוד.
המנזרים באמת נראים תלויים,
כאילו הגיעו לשם במעשה פלא למקומות הכי לא נגישים ומכך שמם- מטאורה (=התלויים באוויר ביוונית).עדויות מהמאה ה-11 מספרות על נזירים מתבודדים שחיו במערות וכוכים בפסגות ההרים ששימשו להם מקלט עם התגברות הפלישות ליוון. בגלל נאמנותם למקום, ובגלל המלחמות, החליטו
הנזירים לבנות בהרים מנזרים, שישמשו להם מקלט מסודר. יוזם הבנייה היה הנזיר אתנאסיוס, ואליו הצטרפו נזירים רבים, ביניהם יוחנן פלאולוגוס הראשון ממשפחת הקיסרים. במאה ה16 הגיעה מטאורה ל"שיא פריחתה", אז מנזריה כבר התפרשו על 24 מצוקים באזור. אך, במאה ה18 החלה מטאורה לדעוך, עקב התיישנות המבנים והתפוררות הסלעים, וכיום רק שישה מנזרים מהם מאוכלסים.כבר במאה ה-19 החלו הנזירים להזמין אליהם תיירים, וכדי להקל עליהם בנו מדרגות למעבר בין צוק לצוק, והפסיקו להעביר אותם בסלים וחבלים ששימשו להעברת מזון. קבלת המבקרים משמשת כמקור הכסף העיקרי של הנזירים ולכן הם בנו במנזרים חנויות מזון ומזכרות למבקרים.במטאורה קיימים חדרי תפילה רבים, שיחזורים מהמאות הקודמות, פסלים וחדרים לשימור מזון. בנוסף לכך, יש בכל מנזר גם חדר המכיל בתוכו את עצמות הנזירים המתים בתצוגה. הם נמצאים שם משתי סיבות: האחת היא לשם נתינת כבוד לנזירים המתים, והשנייה היא שפשוט אין מקום לקבירת המתים על המצוקים.סיכום: במטאורה קיימים כיום שישה מנזרים במקומות כמעט בלתי נגישים והם מהווים רק חלק מעשרות
המנזרים שהיו קיימים בה בעבר. הנזירים הזמינו מבקרים כבר במאה ה-19 ובנו לכבודם מדרגות. במטאורה קיימים חדרים רבים ביניהם חרי תצוגה, חדרי תפילה, וחדרים אישיים, שלמבקרים אסור להיכנס אליהם.