יהודי המזרח בעיני עיתון 'חבצלת'

בסוף המאה ה-19, החלו להופיע בירושלים מספר עיתונים בשפה העברית. הופעתם של עיתונים אלו, היו חלק מהתפתחות עולם התקשורת שתפס מקום נרחב באירופה. עיתונים אלו הביאו דיווחים על הנעשה בעולם הרחב ובמיוחד על הקורה בארץ ישראל ולכן שיקפו באופן גלוי ובין השורות, את מערכת היחסים ששררה בין העדות והקבוצות שחיו בארץ ישראל. אחד העיתונים הבולטים ביותר, שיצא לאור בירושלים (1863), היה עיתון 'חבצלת'. בעיתון זה ישנם דיווחים מרתקים על הנעשה באימפריה העותמנית, באירועים שונים מרחבי העולם וכמובן התעסקות פרטנית בכל הקורה בעיר הקודש ירושלים על עדותיה, המתחים שליוו אותם וכן דיווחים שיגרתיים מחיי היום יום של ירושלים של סוף המאה ה-19. מבין דפי העיתון, אנו למדים רבות על האיזונים או חוסר האיזונים ששררו בין ה'ישוב הישן' לשלטון העותמני וכן על היכולות של העדות השונות - יהודיות ולא יהודיות - לחיות ביחד זו לצד זו.
נושא המחקר של העבודה, נוגע בפן אחד וספציפי, כיצד משתקף מעמדם או יותר מדוייק איזה קול עולה בעיתון ליהדות המזרח, כאשר הכוונה היא ליהודים שחיו בירושלים (ובארץ ישראל) ממוצא ספרדי, יוצאי צפון אפריקה, תימן וכדומה, וכיצד משתקפת דמותם מבין דפי העיתון. כבדרך אגב אנו למדים על חיי העדות ויחסיהן בירושלים של אותה התקופה. כך אנו למדים על מעמדן של העדות ביחס לשלטון העותמני (שאגב, ראה את האשכנזים, נתיני ארצות אירופה הנתונות למלחמה עם האימפריה העותמנית, כגיס חמישי), ולעומתם נתפסו עדות המזרח (ספרדים בעיקר), כנתיני האימפריה ולכן הם נחשבו כצינור התקשורות והשילטון של האימפריה בארץ ישראל.
דרך דפי העבודה ניתן לצאת למסע מרתק של ירושלים של סוף המאה ה-19 גם ברמת החיים הפשוטים של חיתונים בין העדות, תרומות, פירסומים על נוער בעייתי, מכירות וכדומה.