התפתחותה של ההשכלה במאה ה17-19 באירופה ההשכלה גרמה להתבוללות והושפעה מהתרבות הגרמנית. גורם חשוב בה
היו העשירים, שהגיעו מן המערב בשלהי המאה ה-18 ואליהם הצטרפו עשירים שמוצאם מפולין לימים נתהדקה זיקת המתבוללים לתרבות הפולנים ולחברה
הפולנית, והם נעשו לפאטריוטים פולניים נלהבים. במחצית השניה של המאה התחילה הנטייה להתבוללות מתפשטת בקרב צעירים מבני חוגים אחרים. עיקר פעילותם של המתבוללים היה במוסדות חסד והשכלה של הקהילה, וכן במפעלי תרבות אמנות ומו"לות פולניים. מסביבם התרכזה קבוצת סופרים פובליציסטים ומחנכים, שפעלו בצנזורה בעתונות, במוסדות חינוך, ובמיוחד בבתי ספר לרבנים. השכיחות היתה גדולה בוורשה במחצית הראשונה של המאה ה-19 התנצרו בוורשה 70 בנקאים חרשתנים וסוחרים גדולים, 15 מדפיסים , 20 פקידים.
ב1883 הוקמה בוורשה האגודה "שארית ישראל" של חובבי ציון שהתאפיין כזרם רעיוני ותנועה חברתית שמטרתם הייתה תחיה לאומית של היהודים ושיבתם לארץ ישראל מולדתם ההיסטורית. תנועה זו ינקה את עיקר רעיונותיה מערכי יסוד של המסורת היהודית : תחושת הגלות והציפיה לגאולה והקשר הדתי והנפשי לארץ ישראל . וכתוצאה מהדיון הציבורי בשאלת הלאומית היהודית שגררה אחריה התבוללות לאומית ותרבותית בתוך אומות הסביבה לניתוק שלשלת המסורת הלאומית על ידי מחיקת זכר ציון וירושלים אף מסידורי התפילה והעמדת הדת היהודית על האמיתות הנצחיות בלבד . התנועה קמה על רקע ההגירה של היהודים שהיה ביטוי לחוסר נחת ובעקבות התפכחות המשכילים מן האמונה באפשרות השתלבותם של היהודים בחיי האומות שבתוכן ישבו ואכזבת התקוות להשגת שוויון זכויות. ושורת פרעות ברחבי רוסיה בעקבות רצח הצאר אלכסנדר השני 1881 . העובדה ששאיפתם הכנה של המשכילים ושל הנוער היהודי להתקרבות לעם הרוסי נתקלה בחומת שנאה והסבר על ידי השלטונות לתופעה היה תגובת עם לניצול היהודי והגבלות חמורות על מקורות מחייתם של היהודים , על הגבלה בקבלה למשרות, על הגבלה למוסדות ההשכלה דבר זה גרם למשבר רעיוני חמור בחוגי המשכילים .
בשנת 1890 התפרסמה בעיתון היהודי הפולני "איזאליטה" שיצא לאור בוורשה סדרת מאמרים על תפקידי האינטליגנציה היהודית מטרת המאמרים הייתה להציע בפני מי שהמחבר זיהה כאינטלגנציה יהודית פולנית תכנית פעולה, לגיבוש כשכבה מנהיגה, בעלת אחריות ומחויבות לשכבות אחרות. את המאמרים כתב סוקולוב נחום שהביע באופן גלוי ונחרץ את תמיכתו בתנועה הציונית העולמית ובעומד בראשה אולם שאר חברי המערכת לא ראו בעין יפה את דרכו הפוליטית של סוקולוב ובשנת 1902 הוא נאלץ לסיים את תפקידו ומחליפיו הגבירו את הקריאות להתבוללות יהודית מוחלטת ולהתנגדות נחרצת לציונות ולכל בטוי יהודי לאומי.
מאידך גיסא חשוב להדגיש שבקרב חברי
האינטלגנציה הפולנית רווחו גישות מחשבתיות שונות שבעטיין נוצרו כיווני פעולה שונים. תשומת לבה של האינטלגנציה הפולנית הופנתה בעיקר לארץ ולמדינה, שלא היו קיימות עוד בפולין. האינטלגנציה הפולנית הופנתה בעיקר לארץ ולמדינה, שלא היו קיימות עוד בפולין. האינטלגנציה הפולנית התפתחה באזור גאוגרפי שהיה נתון לשליטתן של שלוש מעצמות שוניות ואחרי מאה וחמישים שנה שהחברה הפולנית היתה נתונה בתהליכי התפוררות פנימית .
להלן תאור המתרחש במעצמות השונות:
א. בשלטון פרוסי ואוסטרוהונגריה יכולות היו שכבות האינטלגנציה המקומיות לפעול בכיוון לאומי למען עצמאות פולין.
ב. בפולין הקונגרסאית תחת שלטון רוסי, היה פיקוח מטעם השלטונות צמוד והדוק. אחרי הכישלון במרד הפולני התהדק הפיקוח ולא ניתן היה לנקוט קו פעולה רדיקלי מהפכני. הפעילים נקטו קו מתון בתחום ההסברה והשכנוע מצורך ההכרה שרק קו פעולה שכזה ישפר ויקדם את החברה הפולנית .
וורשה הפכה למרכז חשוב ביותר של ההוצאה לאור של ספרות פולנית. האינטלגנציה הפולנית היתה לכיוון יהודי לאומי בעוד שהאינטלגנציה הרוסית דאגה לטשטש עקבות אלה.
מחקרים מצביעים על ארבעה כיוונים:
א. זרם רוסי , יהודים שביקשו לשכנע לאמץ את השפה הרוסית ותרבותה וגם להיטמא בחברה הרוסית.
ב. זרם פולני, טענו כי במקומות שיש בהם רוב פולני צריכים היהודים לאמץ את דפוסי החיים המקומיים, ולגייס את האוכלוסיה היהודית לטובת החברה הפולנית.
ג. זרם שדגל בגישת שהיהודים צריכים למנוע הזדהות או מיזוג של היהודים עם הלאומים שבקרבם חיו , ויש לשמור על התבדלות לאומית ותרבותית.
ד. בוורשה, זרם המבקש להדגיש מאפיינים יהודים לאומיים ולא רק דתיים, אך ללא התבדלות מהחברה הפולנית. וורשה גם בלטה בסופרים מוציאים לאור, עיתונאים, מורים, סטודנטים ובעלי מקצועות חופשים. שביקשו להיות מעורבים בהוויה התרבותית המדעית בפולין ולקחת חלק בחיים הציבוריים9 היהודים מכאן, טיפוח יחודיות יהודית לאומית יחד עם תחושת השתייכות לחברה הסובבת.
היצירה התרבותית של יהודי פולין כללה עתונות רבה ומגוונת, וספרות. בין הסופרים היו שביטאו את הסגוליות היהודית, כי. ל. פרץ ח. ז. סלוניסמסקי שהיה סופר ומלומד עברי מייסד עתון הצפירה ועורכו הראשון כתב ספרים בנושא מתמטיקה, אסטרולוגיה , וכן במדע שימושיו המציא את מכונת החישוב שזיכתה אותו ב1844 בפרס האקדמיה הרוסית למדעים ביקר בגרמניה ונפגש עם מלומדיה המציא שיטה לשליחה סימולטנית של 4 מברקים בחוט טלגרף אחד. יסד את שבועון "הצפירה" להפיץ את ידיעת הטבע והמתמטיקה בין יהודי רוסיה. העיתון בתחילה הוקדש למדע פופולרי ונתמנה למפקח על בית הדין לרבנים בז'יטומור ביטא את ההשכלה שהתכוונה לפעול גם לתיקונים בדת ובחיים בתוך עמה ולהעבירו להתבוללות. סוקולוב עיצב עיצב את דמות העתונאות העברית הלאומית ואת חלקה של יהדות פולין בהנהגת הציונות העולמית.