בפולין העצמאית שבין שתי מלחמות העולם , וארשה הייתה לא רק הקהילה
היהודית הגדולה ביותר באירופה , אלא במובנים רבים גם בירתה
של יהדות העולם , מרכז ציבורי-תרבותי ורעיוני-פוליטי בעל אופי לאומי תוסס , שבכוחו ובפעילותו הקרין ודירבן למעשים קיבוצים יהודיים אחרים בעולם .
העלייה והפריחה של יהדות וארשה הייתה יחסית קצרת ימים .
אומנם , כבר ב-1414 נמצא זכר ליהודי תושב וארשה , אך מאבקם של
היהודים על הזכות לשבת באורח חופשי וקבוע בווארשה היה קשר וממושך .
כך שווארשה של הדורות האחרונים לא הייתה המשך של הקהילה
היהודית בימי הביננים , ומא גירוש היהודים מווארשה ב1527 עד לזמן החדש , לא התקיים יישוב יהודי לגאלי בעיר .
בשנת 1781 היו בווארשה , יחד עם הפרבר פראגה מעברה המזרחי של הוויסלה 3,051 יהודים , ואילו ב1914 על סף מלחמת העולם הראשונה , מנתה יהדות ווארשה 360,074 נפש.
געדול האוכלוסייה היהודית בעיר היה רב בהרבה מגידולה המספרי של האוכלוסייה הכללית .
ייתכן שמכאן , מהצמיחה הדינאמית , שאבה יהדות ווארשה את כושרה להתחדשות ואת הכוח למשוך אליה מנהיגי ציבור ואנשי תרבות ויצירה מרחבי הארץ .
יהודי ווארשה לצד יהודי פולין בכלל , סבלו מהשפל הכלכלי שפקד את המדינה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם , אך כיהודים נפגעו עוד יותר .
יהדות ווארשה כמו יהדות פולין בכלל ערב השקיעה לא חדלה לטפח בתוכה אופטימיות וציפיות של "אף על פי כן " .
יהודים רבים שאפו לעולם טוב יותר לעצמם ולאחרים , והאמינו בתמימותם כי עולם זה הוא מאחורי הכותל .
על היהודים בעיר ירד הכורת האכזר אחריי תקופה ארוכה של בדידות ומאבק עיקש על החיים .
בימיה האחרונים של יהדות ווארשה קמו צעיריה ולצדדם רבבות , ולחמו מלחמה אבודה , שממנה לא פרח שביב האמונה והתקווה לעתידם של האחרים העיר נהרסה על יושביה , ונותרה רק אגדההמתהלכת על פני ארצות ועמים .
ספר זה בנוי משלושה חלקים החופפים את ה>רקים העיקריים בתולדותיהם של יהודי וארשה .
אין זה ספר עיוני המיועד רק לאלה המבקשים ידע ונתונים על הקהילה שחרבה , ואין זה גם ספר יזכור שעיקרו פנייה נוסטאלגית לעבר .
בספר זה קובצו שמץ מחיוניותה וגדולתה של ווארשה היהודית .
חסרה הנשמה היתירה של ווארשה היהודית שאינה .
אך אם יעלה בידינו להקנות מעט ידע , הבנה ואהבה אצל אלה שמבחינתם ווארשה היא רק מושג רחוק ויקר להוריהם , יקירהם או לסתם יהודים רבים - די בכך .