הונדורס

אחת ההרריות ביותר שבמדינות אמריקה המרכזית היא הונדורס, הגובלת מצפון בים הקריבי ומדרום באוקינוס השקט, בעוד ששכנתיה הן : ניקרגוה - ממזרח ומדרום, סלודור - מדרום-מערב וגוטמלה – ממערב. הונדורס תופסת שטח של 112,100 קמ"ר, אך היא תוענת לבעלותה על אזור של 21,000 קמ"ר בצפון-מזרח הארץ, שהוא עד היום שטח מריבה בינה ובין ניקרגוה. מאחר שכלכלתה מיוסדת בעיקר על מטעי בננות הנרחבים שבה, ידועה הונדורס בכינוי "מדינת הבננות". ועיר בירתה של הונדורס היא טגוסיגלפה.
ההרים:
על פני מרבית שטחה של הונדורס מתנשאים הרים. הללו הם חלק מן הקורדילירה, העוברת מאמריקה הצפונית, דרך אמריקה המרכזית, לאמריקה הדרומית. ובדרומה של הונדורס מתנשאים ההרים לגובה 2,400 מטר ואף יותר.
השפלות:
ההרים אמנם מבתרים על ידי העמקים ובקעות, אולם מלבד בקעת קומיגוה הגדולה שבמרכז גבהם של אלה הוא בין 900 ל-1,350 מטר. רק בצפון הארץ מתפשטים עמקים נמוכים, בעיקר עימקי נהרות אילואה ואגון, המצטרפים לשפלה גדולה הגדולה שלאורך הים הקריבי.אולם גם כאן יש מקומות שההרים מגיעים עד לחוף הים, אולם במקומותאחרים מגיע רוחב השפלה עד 120 ק"מ. גם לאורך מפרץ פונקסה משתרעת שפלה, אך זו היא קטנה וצרה.
נהרות:
מלבד האולואה והאגון, המושכים את מימיהם לים הקריבי, זורמים בהונדורס גם נחלים אחרים, והגדול שבנהרות הארץ הוא הפטוקה, העושה את דרכו במזרח ואף הוא מוביל את מימיו לים הקריבי.
אקלים:
אקלימה של הונדורס הוא חם מאוד ורב לחות. החם גדול בעקר בשפלות-החוף, אולם בפנים ההררי של הארץ הוא הולך ופוחת בהתאם לגובה פני הקרקע.
טמפרטורה:
בעוד שהטמפרטורה השנתית הממוצעת בשפלות היא ˚30, הנה בגובה שבין 300 ל-650 מטר היא ˚28, ומעל לגובה זה היא יורדת ל-˚20.
משקעים:
גם הגשמים כבדים ביותר בשפלות החוף. הללו יורדים בחודשי הקיץ והצפון הארץ מגיעה כמותם השנתית עד 2,500 מ"מ. אולם בדרום פוחתים הגשמים וכאן אין כמותם השנתית מגיעה אלא לכדי 800 מ"מ.
הצומח:
תודות  לטמפרטורות הגבוהות וללחות המרובה בתפתחה בהונדורס צמחיה טרופית עשירה ו-43% משטחה מכוסים יערות. היערות אמנם מצויים גם בצלעות ההרים שבפנים הארץ, אולם הם נרחבים ועבותים ביותר בצפון, וביחוד בשפלת-החוף החמה.
החי:
ביערות-העד של הונדורס רבים מאד בעלי-החיים, כגון מיני קופים, היגואר, הפומה, חזיר-הבר, האופוסום, הארמדיל, מיני נחשים ארסיים, התמסח, האליגטור וכן עופות וחרקים טרופיים שונים.
אוכלוסיה:
אוכלוסיתה של הונדורס נאמדת בכ-5,600,000. הלבנים מהווים רק כ-2% בלבד, אבל הנה מהווים ממנה הם מסטיצים דוברי הספרדית, שבעורקיהם זורם דם מעורב של ספרדים ואינדיאנים. האינדיאנים טהורי-הגזע אינם מהווים בהונדורס אלא כ-20% מן האוכלוסיה של הארץ. הללו הם צאצאי הלנקאים, שאכלסו לפנים את הארץ, אולם בימנו אין הם שומרים על לשונם ומנהגיהם מימי העבר. לעמת זאת מצויים ביערות-העד ובשטחי הביצות של צפון-מזרח הונדורס שבטי המוסקיטי, הזמבו והפיס, החיים את חייהם הפרימיטיביים מזה דורי דורות ומדברים בלשונותיהם המיוחדות. מלבד כל אלה, מצויים בהונדורס גם כושים (כ-2% מכלל האוכלוסיה), שהובאו לשם מהדו המערבית לשם עבודה במטעים.
החקלאות:
כ-83% מבני האוכלוסיה העובדת בהונדורס עוסקים בחקלאות והאינדיאנים והמסטיצים מגדלים בשביל צריכתם בעיקר תירס, שהוא לחם חוקם. בשביל הצריכה מגדלים איכרי הונדורס גם אורז וקטניות. אולם בראשונים במעלה בענפי החקלאות של הארץ משמשים מטעי הבננות והקפה. מטעי הבננות הנרחבים בשפלת-החוף הקריבית, השייכים לשתי חברות אמריקאיות גדולות, הם מן הגדולות בעולם. עד הזמן האחרון הייתה הונדורס הספקנית הגדולה ביותר של הבננות ותודות לכך קבלה את כינויה "מדינת הבננות".
היצוא:
בשנים האחרונות ירדה במידה נכרת תפוקתהבננות בהונדורס, ולעמת זה הלכו ונתרבו מטעי הקפה. הבננות והקפה הם עד היום הבסיס לכלכלתה של הונדורס והם מהוים 80% מן היצוא של הארץ. לשם יצוא מגדלים בהונדורס גם קנה-סכר, קקאו וטבק.
אוצרות מינרליים:
בעבר הייתה הונדורס מפורסת במכרות הכסל שלה, אולם הללו נדלדלו, אם כי עד היום מצויים מכרות כסף גדולים אחדים. גם הזהב מצוי במכרות אחדים, וכן ברבים מן הנחלים, ומלבד אלה מפיקים בכמויות קטנות גם אבץ, עופרת, נחושת, ברזל, פחם, מנגן ואנטימון.
הערים הראשיות:
בירתה והגדולה שבערי הונדורס הינה טגוספילה, השוכנת בעמק פורה על גדות הנהר צ'ולוטקה. היא מוקפת טבעת הרים מסביב, והחשובים ביותר שבביניניה כוללים את הקטלדה, האוניברסיטה הלאומית ובית-ספר צבאי. מספר תושביה של טגוספילה הוא כ-800,000.
העיר השנייה בגודלה בהונדורס היא סן-פרדו-סולה, השוכנת על גדות הנהר צ'מלקון, בצפון-מערב הארץ, ומספר תושביה הוא כ-100,000. היא משמשת כמרכז למטעי-הבננות וקנה-הסכר שבסביבתה והיא מחוברת בכבישים ובמסילות-רכבת עם עיר-הבירה ועם הערים של החוף הקריבי.
עריה החשובות האחרות של הונדורס הן לה-סיבה, טלה ופורטו-קורטס, שהן כולן ערי-נמל בחוף הים-הקריבי ודרכן נשלחים מוצרי המטעים של הונדורס לשוקי ארצות-הברית ואירופה. לעמת זה משמשת ליצוא יבולים חקלאיים במערב עיר-הנמל הקטנה אמפלה, השוכנת באי קטן שבמפרץ פונסקה.
היסטוריה:
את חוף הונדורס גילה קולומבוס בשנת 1502 והחדירה הראשונה לפנים האץ חלה 12 שנה לאחר זה. באותו זמן הייתה הונדורס מיושבת אינדיאנים ואת הגדולים ביותר שבשבטים היו הלנקאים. בגבולותיה המערבייםשל הארץ ישבו אז גם שרידי המייאים, שחיו בצל חרבות הביניינים המפארים שהוקמו על ידי אבותיהם כמה דורות לפניהם לפני כן. הספרדים הפכו את הונדורס לאחת ממושובותיהם בעולם החדש, ורק בשנת 1821 זכתה הונדורס להשתחרר מעל השלטון הספרדי. תחילה הייתה הונדורס חברה בפדרציה של אמריקה המרכזית, אולם פדרציה זו נתפרקה בשנת 1838, ואז הייתה הונדורס לרפובליקה עצמאית.
ממשל:
לפי חוקתה, עומדים בראש הרפובליקה של הונדורס נשיא בעל סמכויות נרחבות; ובית-מחוקקים, הנקרא בשם הקונגרס הלאומי, אשר גם חבריו נבחרים אחת לשש שנים.