חסידי אומות עולם:
הגדרת המושג – אנשים לא-יהודיים שסיכנו את עצמם ומשפחותיהם והצילו יהודים בתקופת השואה, שלא בשביל כסף.
מוסד "יד-ושם" קובע מי יהיה חסיד אומות-עולם. יש במוסד וועדה שבודקת את העניין. יהודים באים ומתוודים שהצילו אותם והוועדה ב"יד-ושם" בודקת זאת, ונותנת תעודה או מדליה לחסיד אומות עולם אם הוא מתאים לכך לפי הדרישות.
מניעים: 1. יחסי שכנות טובים עם יהודים לפני המלחמה.
2. רחמים, יחסי אנוש כלפי היהודים, לא יכלו לראות את הסבל
והזוועות שעברו על היהודים.
3. אקט מחאה נגד הכיבוש הנאצי.
איך(דרכים): א. להסתיר יהודים, לתת מחסה(אסם, מרתף וכו'...).
ב. לזייף מסמכים ותעודות ליהודים, ולנסות להבריח יהודים.
ג. להעביר יהודים גבול.
ד. להעסיק אותם במפעלים.
דוגמאות לחסידי אומות עולם:
1. אוסקר שינדלר – חסיד אומות עולם גרמני, היה חבר במפלגה הנאצית().
הציל מאות יהודים על-ידי העסקתם במפעלי מתכת, הוכיח לגרמנים שהם הכרחיים לייצור ובצורה זו הציל אותם מהפתרון הסופי.
2. ראול ולנברג – דיפלומט שבדי בהונגריה שהשתמש במעמדו על-מנת להציל ממות עשרות אלפי יהודים הונגרים. בין היתר:
* הנפיק דרכונים שבדיים ליהודים.
* הקים רשת בתי-מחסה כמקלט ליהודים.
* הפעיל לחצים לעצירת משלוחים של יהודים.
* בלם בגופו גירוש יהודים.
* צעדות המוות – ולנברג קנה משאיות, נסע לצעדת המוות, ניסה לשחד
גרמנים והחזיר את היהודים שצעדו, בחזרה.
יחס האוכלוסייה במדינות הכבושות:
רוב המדינות – דממה ושקט. יש אפילו כאלה ששיתפו פעולה עם הגרמנים(בעיקר פולין, ליטא וכו'...).
יוצאים מן הכלל הם:
דנמרק – הייתה בה קהילה קטנה של כ-8,000 יהודים בתקופת השואה.
במדינה גם אין מסורת שם אנטישמיות. לכן, כשהגרמנים כבשו את דנמרק ולאחר כמה זמן הקימו שם ממשל צבאי ורצו להתחיל בשליחת יהודים מזרחה לעבר מחנות ההשמדה, הממשל רקם תוכנית מתחת לאפם של הגרמנים, ובשיתוף פעולה בין המלך הדני, הכנסייה והתושבים, החביאו בתחילה ולאחר מכן העבירו כ-90% מהקהילה היהודית לשבדיה – שהייתה מדינה נייטרלית בזמן המלחמה. כך ניצלו אלפי יהודים. הודות לקשר הטוב בין הממשל הדני והדנים ליהודים, רק כ-492 יהודים מדנמרק נרצחו על-ידי הגרמנים כאשר תפסו אותם מנסים לברוח או חיסלו אותם.
יחס העולם החופשי לפתרון הסופי:
במהלך במלחמה, כ-6 מיליון יהודים נרצחו. לכן נשאלות השאלות: למה השאר העולם לא עשה דבר בנידון? והעולם שתק?!?!
במהלך המלחמה, בריטניה וצרפת הנאבקות בגרמניה, לא נאבקו אפילו למען היהודים. לדוגמא: פנו אליהם יהודים ואנשים אחרים במטרה להפציץ את מסילות הרכבת על-מנת להאט את רכבות ההובלה לחיסול. המדינות התחילו להמציא תירוצים: יש מלחמה ברקע, כשהמלחמה תסתיים החיסול יסתיים וכו'.
אך העולם החופשי לא הבין שכשהמלחמה תיגמר, גם "בעיית" היהודים תסתיים, ושכ-6 מיליון יהודים ייעלמו מעל פני האדמה כלא היו.
אחת ה"ניסיונות" לבצע משהו בקשר לחיסול הייתה וועידת ברמודה:
באפריל 1943 כונסה ועידה בריטית-אמריקאנית באי-ברמודה, על-מנת לחפש פיתרון לבעיית יהודי אירופה המושמדים בשואה. בוועידה הוחלט שיש לקיים ועידה בינלאומית בשביל לדון בענייני הפליטים ולהקים בצפון-אפריקה מחנה לפלטים שברחו מאירופה(בדומה לועידת אוויאן מ-1938). מצד שני, נקבע שאין באפשרותן של מעצמות במערב לעזור ליהודים, משום שהעזרה צריכה להינתן לכל הפליטים ולא רק ליהודים, ומעצמות המערב חסרות אמצעים להגשת עזרה בהיקף זה.
לסיכום, מדינות המערב ממציאות תירוצים למה לא לעזור ליהודים, בנוסף לשאר העולם שלא אומר דבר, והחיסול ממשיך. בסופו של דבר, כ-6 מיליון יהודים נרצחו במהלך השואה. גרמניה אשמה בעיקר החיסול, אך גם שאר העולם והמדינות אשמות שלא עשו דבר...