כתבו ותרויחו! השתמש בתוכן שלנו
  • הירשם
  • ‏מהו Shvoong?‏
  • כניסה
    כניסה
    זכור את שם המשתמש שלי שכחת את הסיסמה?

סיכומים וביקורות קצרות

.

שפות
דף הבית של Shvoong>אמנות ומדעי הרוח>היסטוריה>כוהני בני צדוק - מגילות קומראן

.

כוהני בני צדוק - מגילות קומראן

מאת: zadoklevi    


אחיי, בית ישראל היקרים,
עקב כי זרם "החרדים" המעיטו בלימוד התנ"ך ובהבנת משמעות והקשרים של דברי אלוהים חיים,
עקב
כי מעטו יראי ה' אשר יודעים השם הגדול והנורא,
עקב כי חילונים הלומדים את התנ"ך מפרידים זאת מהאמת הצרופה ויסוד האמונה:
לאור עלייתנו מקצוות תבל לארץ לישראל ומציאת 930 מגילות הקודש של כוהני הצדק במדבר יהודה (מערות קומראן), תוך החייאת לשון המקרא, לצד ריבוי לימוד התורה ונאורות המשפט, בפוריות האדמה משיממון הגלות, ובשלטון עצמאי של בני עם סגולה:
להלן ביאורים וידיעות על מסורות תורת משה וכתבי הקודש,
עמידה על כשלי ההיסטוריה ותיקון עיוותים בהלכה:
השעה כנבואת הושע ג': כִּי יָמִים רַבִּים, יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר, וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה; וְאֵין אֵפוֹד, וּתְרָפִים. אַחַר, יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִקְשׁוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם; וּפָחֲדוּ אֶל-יְהוָה וְאֶל-טוּבוֹ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים,: וַיֹּאמֶר אֵלַי--עַד עֶרֶב בֹּקֶר, אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וְנִצְדַּק, קֹדֶשׁ (דניאל ח') – בחשבון פשוט חיבור 2,300 מימי דניאל – הקמת בית שני = מגיעים להקמת מדינת ישראל ומציאת מגילות בני צדוק במערות קומראן: כִּי-סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים, עַד-עֵת קֵץ. יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ, רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים, וְלֹא יָבִינוּ כָּל-רְשָׁעִים; וְהַמַּשְׂכִּלִים, יָבִינוּ (דניאל יב'). לבאר את מגילות קומראן הגנוזות: וידעוכה לפי שכלם (מגילת ההודיות).
לשוב ל: זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. מפי שבט לוי: יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל ובחירי ה': כִּי-שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ-דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ: כִּי מַלְאַךְ יְהוָה-צְבָאוֹת, הוּא (מלאכי).
להודות על האמת (וכל שכן המתפללים זאת בשחרית): " בני צדוק איננה כת. זו הכהונה הגדולה ואנשי בריתה שייצגו את העולם המקראי. זאת עד לימי עזיבתם את ירושלים והמקדש במחצית המאה השנייה לפני הספירה" (פרופ' רחל אליאור), ולהכיר במחלוקות האמיתיות נגד הצדוקים: "הצדוקים גם הם לא שללו מסורות שבע"פ, שהרי ברור לאין לתורה שבכתב עמידה ללא פרשנות ודקדוקי הלכה שמחוצה לה. גם הכוהנים הצדוקים נזקקו לחבריהם הפרושים לפרטי הלכות בעבודתם במקדש ולא נהגו במקום כה מקודש באימפרוביזציות. עיקר המחלוקת היתה בגופי ההלכות עצמם. כוהניהם היו רגילים להורות מתוך הכתב, ומסורות שנצטברו אצלהם בדיני ממונות ונפשות העלום כולם בספר אחד שנקרא ספר גזירתא." (מחקרו של ד"ר נ.עמינח בשדי חמד: תשרי חשון תשלט', עמ' 172).
לדעת למה התנ"ך מרבה בשושלות ייחוס, את מי הוא משבח ומייחד לעובדו:
פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן ... הָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם--תַּחַת, אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו, וַיְכַפֵּר, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר כה') ובו בחר ה' ודוד המלך להיות כהן גדול לקראת בית המקדש הראשון: יַּמְלִיכוּ שֵׁנִית לִשְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִיד, וַיִּמְשְׁחוּ לַיהוָה לְנָגִיד וּלְצָדוֹק לְכֹהֵן (דברי הימים א', כט') וכן בנבואת יחזקאל מיוחדים הצדוקים בחמישה אזכורים לכהונה בבית המקדש השני: הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי--הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי, לְשָׁרְתֵנִי ... וְאֶת-עַמִּי יוֹרוּ, בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל; וּבֵין-טָמֵא לְטָהוֹר, יוֹדִעֻם. וְעַל-רִיב, הֵמָּה יַעַמְדוּ לשפט (לְמִשְׁפָּט)--בְּמִשְׁפָּטַי, ושפטהו (יִשְׁפְּטֻהוּ); וְאֶת-תּוֹרֹתַי וְאֶת-חֻקֹּתַי, בְּכָל-מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ, וְאֶת-שַׁבְּתוֹתַי, יְקַדֵּשׁו. וכך אכן היה יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל (חגי הנביא פרק יא') - צדוקי, וגם עזרא הסופר (פרק יא') צדוקי היה: עֶזְרָא, בֶּן-שְׂרָיָה, בֶּן-עֲזַרְיָה, בֶּן-חִלְקִיָּה. ב בֶּן-שַׁלּוּם בֶּן-צָדוֹק, בֶּן-אֲחִיטוּב. ונחמיה (פרק יא'): מִן-הַכֹּהֲנִים: יְדַעְיָה בֶן-יוֹיָרִיב, יָכִין. שְׂרָיָה בֶן-חִלְקִיָּה בֶּן-מְשֻׁלָּם בֶּן-צָדוֹק, בֶּן-מְרָיוֹת בֶּן-אֲחִיטוּב--נְגִד, בֵּית הָאֱלֹהִים. ושמעון הצדיק הכהן הגדול בבית שני, ובן סירא ששיבח אותם בספרו: הודו לבוחר בבני צדוק לכהונה.
ומה קרה מאז?
בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל (יחזקאל לו') : כוהני בית צדוק נוטשים את בית המקדש בימי החשמונאים: "ואתם יודעים שפרשנו מרוב העם ומכול טמאתם ומהתערב בדברים האלה ומלבוא עמהם" (מקצת מעשי התורה):
בתחילת המאה השנייה לפני הספירה, בימי שלטונם של הסלאוקים על הארץ, החל מאבק פוליטי ואידאולוגי על משרת הכהונה הגדולה. המאבק התבטא במאבקים בין-משפחתיים. בית צדוק ממשמרת ידעיה, (צאצאי יהושע בן יהוצדק), החזיקו את הכהונה הגדולה לאורך כל התקופה הפרסית וההלניסטית. עליהם קראו תגר בני טוביה ומשמרת בִלגה. שני הצדדים גם החזיקו באידאולוגיות מנוגדות בקשר לצביון התרבותי דתי של העם. בעוד רוב בני צדוק דגלו בשמירה על המסורת הקיימת, דגלו בני טוביה בהתייוונות ואימוץ התרבות ההלניסטית. הצדדים גם התחלקו למפלגות פרו-תלמיות, ומפלגות פרו-סלאוקיות.
המאבק הגיע לשיא חדש בהדחת חוניו השלישי מהכהונה הגדולה על ידי המלך הסלאוקי אנטיוכוס הרביעי אפּיפנס, והמלכת יאסון, אחיו המתייוון של חוניו, לכהן גדול, בתמיכת בני טוביה. ההדחה הייתה תקדים מסוכן במעמד הכהונה הגדולה. לראשונה התערב שליט זר באופן ישיר בענייניה הפנימיים של יהודה, ובמינוי של מנהיג האומה.לראשונה בוטלה הכהונה הגדולה, אשר הייתה אמורה להיות משרה לכל החיים.
אז מה נשאר מהצדוקים לאחר מכן (זולת 930 המגילות הגנוזות שנמצאו בימינו)?
נעקוב אחר התפזרות כוהני בני צדוק בעם והשפעתם באופן שיטת הלימוד תורה ויצירת הפסיקה:
פורסם ב-: יוני 24, 2009
דרגו את התקציר : 1 2 3 4 5
הוסף את התגובה שלך תרגם שלח קישור הדפס
הבא

.