אלכסנד מוקדון

אלכסנדר הגדולהידוע בעברית גם כ" אלכסנדר מוקדון" (356 לפנה"ס - 10 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ואחד מגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה. סביר יותר להניח שאמו של אלכסנדר, אולימפיאס, שנטרה לו על גירושהּ למען האישה חדשה, ואחיה אלכסנדר, הם אלה שעמדו מאחורי ההתנקשות בפיליפוס.  פקודיו של אלכסנדר, מלאגרו ופיליפ, נשלחו חזרה עם השלל בעוד שאלכסנדר נשאר עם צבאו כדי להרוס את העיר עד היסוד ולהקריב קורבנות לזאוס, להרקולס ולאל הנהר שאיפשר לו לעבור. דמוסתנס ותומכיו, שכנראה מומנו על ידי דריווש השלישי, מלך פרס, שוב החלו לקרוא נגד השליטה המקדונית באתונה, וייתכן מאוד שהיו אחראים לשמועות שווא על מותו של אלכסנדר. דמוסתנס הצליח לשכנע את תבאי למרוד בעזרת משלוחי כסף ונשק, שככל הנראה הגיעו מפרס, וחיל המצב המקדוני שהוצב בתבאי הועמד תחת מצור. אתונה מיהרה להתנצל ופתחה את שעריה בפני אלכסנדר, אולם אספת העם שלה סירבה להסגיר לידיו את דמוסתנס ואנשיו, ואלכסנדר ויתר על דרישה זו, ככל הנראה מחשש שאם ילחץ יתר על המידה תחזור בה אתונה מכניעתה ותחזור לתמוך בפרסים. בשל נחיתות הצי של אלכסנדר, שהורכב מכ-160 ספינות והיה צפוי להתמודד נגד כמה מאות ספינות פרסיות, בחר אלכסנדר להפנות את תשומת לבו לקרבות היבשתיים ולנשל את הפרסים מציים על ידי כיבוש נמליהם. בהתקדמותו לפנים אסיה הקטנה פגש אלכסנדר בצבא הפרסי בקרב גרניקוס. אין הוכחות חותכות בעניין - בתקופה זו הייתה ירושלים קטנה וחסרת חשיבות ולא סוקרה במקורות הראשוניים שמתארים את פועלו של אלכסנדר. אפשר להסיק, על כל פנים, שהסבירות שאלכסנדר ביקר בעיר, נמוכה. הקרע בין המוקדונים והיוונים לבין מלכם, התגבר כאשר דרש אלכסנדר שאלו יחלו גם כן להשתחוות אליו בצורה המזרחית, דרישה שנדחתה בכל תוקף על ידי ההלנים, התנגדות שבראשה עמד קרוב משפחתו של אריסטו, הפילוסוף קליסנתנס וידיד אלכסנדר. אלכסנדר הוכרח לוותר על דרישתו, אולם החל לרחוש איבה גלויה לקליסתנס. היה זה נסיונה האחרון של האריסטוקרטיה לעמוד בדרך למימוש הרפורמות של אלכסנדר. בזמן העדרותו של אלכסנדר התרופפה שליטתו באימפריה, בין היתר, בגלל שמועות עקשניות, שהתבררו כלא נכונות, על מותו במזרח הרחוק.