האנטישמיות המודרנית
במאה ה19- אירופה עברה מהפיכות רבות - נוסדו תנועות חדשות, רעיונות חדשים, נוסדה תנועת ההשכלה, הדת
הנוצרית איבדה את מעמדה הבכיר, וכדומה...
אף על פי כל מהפיכות אלו התפתחה בסוף המאה תנועה האנטישמית גדולה שערכיה מנוגדים לחלוטין לכל ההתפתחויות.
מקורותיה:
תורת הגזע - באמצע המאה ה19- יסוד חדש נוסד לקריטריונים המאפיינים אומה.
הביולוג הנודע דארווין כתב על תורת הגזע בין בעלי החיים ובטבע, ועל המלחמה שהחזק שורד, אך הגזענים של המאה ה19- לקחו את תורתו והפכו אותה למיוחסת לבני האדם, לתורה זו קראו "דארוויניזם חברתי".
חוקר נוסף בשם ארתור דהגובינו, כתב תיאוריות כביכול מדעיות שבהם הסביר שרק לגזע עליון יש תכונות מיוחדות מעבר לתכונות הפיזיות.
חוקרים נוספים מצרפת וגרמניה דברו על המאבק בין שני החברות השונות של בני האדם, הם כיוונו את התכונות השליליות כלפי היהודים.
לפי תורת הגזע, האדם יכול להמיר את דתו ושפתו אך לא להמיר את מוצאו, כי אם יכול לסכן את הגזע העליון.
ולכן ליהודים לא הייתה אפשרות להמיר את דתם.
אמנציפציה - שוויון הזכויות עזר ליהודים מבחינה כלכלית וחברתית, בעיקר במערב אירופה, שם נצלו את האמנציפציה בצורה גדולה יותר. יהודים רבים נכנסו לתחום העסקים, הבנקאות, העיתונאות, הצטרפו לאוניברסיטאות.
לכן, שפרצה האנטישמיות הואשמו היהודים בהשתלטות על תחומים רבים.
בתקופה זו היו משברים כלכליים רבים, נפילות בורסה, והיהודים הואשמו בכך. וכאשר הופיעו מאמרים אנטישמיים המאשימים את היהודים, היו הרבה שתמכו במאמרים.
הלאומיות - במאה ה19- מתעוררת הלאומיות באירופה, קבוצה שנמצאת באזור מסוים ויש לה תרבות משלה, מוצא, שפה ודת משלה.
רבים באירופה נאלצו לעזוב כי הם לא היו בני לאום, והפכו להיות זרים,
כיגון היהודים אשר נחשבו לזרים.
גרמניה טוענת שהיהודים מהווים אסון, לכן יש להרחיקם כדי לשמור על אחידותה של גרמניה.
הקפיטליזם והסוציאליזם - חלק גדול מההון במערב אירופה היה בידי היהודים שעסקו אז בבנקאות ובתעשייה.
החברה הנוצרית הייתה מוטרדת מהשיטה הקפיטליסטית שאפשרה לכל אדם להתעשר, והפכה יהודים רבים לבעלי נכסים.
מתנגדי הקפיטליזם היו הסוציאליזם ולכן גם הם כיוונו את ביקורתם כלפי היהודים שנחשבו לקפיטליסטים.
הדת הנוצרית - למן המחצית הראשונה של המאה ה19- התגברה בחוגים נוצרים-קתולים ופרוטסטנטים, תעמולה שכוונה נגד היהודים והיהדות כאחד.
חוגים אלו תבעו כי בחיי המדינה יהיו יסודות נוצריים, הם שאפו לשמור על אחדות לאומית-נוצרית במדינתם.
מבחינה זו היהודים והיהדות נחשבו כגורם מפריע ועוין להתפתחותה התקינה של המדינה הנוצרית.
עלילות הדם נגד היהודים היו תוצר מיוחד של שנאת יהודים מצד הנוצרים.
בין השנים 1880-1900 נתעוררו כמה משפטים צעקניים סביב פרשיות עלילות הדם בגרמניה ובאוסטריה-הונגריה.