בתחום הכלכלי בתחום זה ניתן להבחין בשלוש מגמות של תמורות שהתפתחו בשנות
ה – 20 ו ה – 30 בקרב
יהודי פולין:
עם הקמת פולין עסקו היהודים במקצועות עירוניים מובהקים כמו מסחר, תעשיית הטקסטיל, מזון ובורסקאות (עיבוד עורות) שבהם היו מעורים בפולין עוד בעבר, אך בשנות ה-20 החלו לעבור לתעשייה זעירה/קלה ולמלאכה. בעל החנות והחייט איפיינו בשנות ה-20 וה-30 את המפרנסים היהודים. התמורה המאפיינת שנים אלו היא ירידה באחוז היהודים העוסקים במסחר וגידול באחוז העוסקים במלאכה הקלה בשל הנגישות הקלה יחסית לחומרי גלם והצורך בהון מועט כדי לפתוח בתי מלאכה במקומות קטנים.
מגמה נוספת בקרב יהודי פולין בשנות ה-20 היתה עלייה במספר העוסקים במקצועות החופשיים, כגון: רופאים, עורכי דין, עיתונאים, מורים בבתי ספר פרטיים, רוקחים ועוד, שאותם רכשו באוניברסיטאות ובבתי ספר גבוהים.
אחוז המתפרנסים ממקצועות חופשיים בין היהודים בהשוואה למספרם באוכלוסייה הכללית היה גבוה. כך לדוגמא 56% מהרופאים 35% מעורכי הדין 22% מהעיתונאים 43% מהמורים בבתי הספר הפרטיים ו24% מהרוקחים ועובדי המעבדות בפולין היו יהודים.
יש לציין, כי היהודים בפולין מנו ב-1921 כמעט 3 מיליון שהיוו כ-10% מאוכלוסייתה, וכרבע מאוכלוסיית המיעוטים בפולין. מאחר שעיקר עיסוקם הכלכלי היה מסחר, מלאכה ותעשייה זעירה –קרוב ל- 80% מכלל יהודי פולין על פי מפקד 1931 עסקו בתחומים אלה, הם התרכזו בערים הגדולות: בוורשה ובלודז'. ס"ה היוו היהודים מרכיב חשוב באוכלוסייה העירונית של פולין בשנות ה-30, ורובם התגוררו בערים ובעיירות. לעומת זאת, בשירות הציבורי ובמקצועות חופשיים עסקו כ-15% מיהודי פולין.
במחצית הראשונה של שנות ה-20 בלטה עלייה יחסית במצבם הכלכלי של יהודי פולין, אך במחצית השנייה של שנות ה-20, ובעיקר בתחילת המשבר הכלכלי הגדול השתנה מצבם הכלכלי של היהודים לרעה. מדוע?
1. הידרדרות הכלכלה הפולנית מאז המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב ב-1929.
2. הרעה ביחסם של הפולנים כלפי המיעוטים השונים ובעיקר כלפי יהודים. דוגמאות:
א. רק מיעוט קטן מהיהודים יכול היה ללמוד בבתי ספר ציבוריים, והממשלה קבעה מיכסות שהגבילו את מספר הסטודנטים היהודים שהתקבלו לאוניברסיטאות ולבתי"ס תיכוניים (נומרוס קלאוזוס) בטענה שיש למנוע את השתלטותם של היהודים על החינוך ועל המקצועות החופשיים. שיעורם של הסטודנטים היהודיים במוסדות להשכלה גבוהה בפולין ירד מ-24.6% מכלל הסטודנטים ב-1921 ל-8.2% ב-1939. ערב מלה"ע ה-2 הוסיפו שלטונות האוניברסיטה גזירה נוספת: סטודנטים לא יהודים היו רשאים לסרב לשבת על ספסל משותף עם יהודים- הדבר הידרדר לסכסוכים חריפים ואלימים; בתגובה הפגינו הסטודנטים היהודים נגד "ספסלי הגטו" בכך שבחרו לעמוד בכל שעות הלימוד בשורות האחוריות של חדרי ההרצאות.
ב. יהודים לא התקבלו לשירות הציבורי מיום שקמה פולין החדשה.
ג. יהודים לא הועסקו בבנקים, בתחבורה ציבורית, בחברות ממשלתיות ובתעשיית הטבק.
ד. הפולנים עשו מאמצים לצמצם את מספר היהודים בעלי המקצועות
החופשיים כמו עורכי דין, הרחיקו מורים יהודים מהוראה בבתי"ס ממשלתיים, רופאים פוטרו מבתי חולים ופקידים – ממשרות ממשלתיות.
בשנת 1927 – נחקק חוק שחייב את בעלי המלאכה לקבל רישיון כדי שיוכלו להוסיף ולעבוד בעיסוקם. הפולנים חייבו את בעלי המלאכה, ששליש מהם היו יהודים, לעמוד במבחן בפולנית כדי לקבל רישיון עבודה. יהודים רבים לא הצליחו לעמוד בתנאי זה ולא קיבלו רישיון, ונרדפו בידי השלטונות.
ה. חוק ממשלתי אסר על פתיחת חנויות ועסקים בימי ראשון ובחגי הנוצרים, וכך הצטמצמו ימי המסחר של היהודים שסגרו עסקיהם בשבתות, והכנסותיהם נפגעו. מפעלי תעשייה בבעלות פולנים זכו להלוואות ולאשראי מן הממשלה, ואילו מפעלים ועסקים בבעלות יהודית קופחו. בשנות ה-30, ובעיקר לאחר מות פילסודסקי, דרשו חוגים לאומנים להטיל חרם כלכלי על היהודים – חרם שפגע בשני ענפי התעסוקה העיקריים של היהודים: מסחר זעיר ותעשייה זעירה.
ו. מיסי שר האוצר גרבסקי במחצית שנות ה-20 פגעו ביהודים משום שהמיסים הוטלו על מעמד הביניים: הסוחרים והתעשיינים הקטנים כדי לעודד צמיחת תעשייה מודרנית- הדבר פגע במיוחד ביהודים שהיו ברובם ממעמד הביניים, ואכן רבים מהם הגיבו על כך בהגירה מוגברת לארצות מערב אירופה וגם לארץ ישראל (העלייה ה-4: "עליית גרבסקי").
בשנות ה-30 גברה האפליה כלפי היהודים. הממשלה הלאימה שירותים וענפי תעשייה נוספים ופקידיה השליטו את מדיניותה המפלה כנגד היהודים בסקטורים שהולאמו.
הממשלה הפולנית נקטה בצעדים שמטרתם לצמצם את מספר היהודים שעסקו במסחר ובתעשייה בהשוואה לאוכלוסייה הפולנית. בנוסף על המונופול הממשלתי בייצור ובסחר בטבק, מלח, משקאות חריפים וגפרורים, השתלטה הממשלה גם על מכרות, על מפעלים כימיים ועל שטחי יער לתעשיית העץ.
במסגרת צמצום מספר היהודים בתעשייה, לא התקבלו יהודים למפעלים שהיו בבעלות הממשלה, ולמפעלים שעברו מבעלות יהודית לבעלות פולנית. במסגרת הלאמת התעשייה והעברתה לידיים פולניות, מצאו עצמם הפועלים היהודים ללא עבודה.
למשל ב 1924 הצטוו הפועלים במפעל טבק בעיר גרודנו, שעבר מידיים יהודיות לפולניות, לבוא לעבודה ביום שבת, אחרת יפוטרו.
בדרך זו ובדרכים אחרות, הצטמצם מספר היהודים בתעשיית הטבק בשנות ה- 30 – תעשייה שעשרות שנים קודם לכן הייתה ברובה בידיים יהודיות. המדיניות המונופוליסטית הריכוזית בפולין ביטלה מקורות פרנסה של משפחות יהודיות רבות או צמצמה את הכנסותיהן, ואבטלת יהודים החמירצה.
למעשה, בשנות ה-30 המאוחרות הביאו ההגבלות הרבות להתרוששות היהודים בפולין בכל תחומי הכלכלה, והדלות והמצוקה גברו בקרבם עד כדי ממדים מחרידים.