האימפריה המוסלמית האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות
הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.
תקופה זו רצופה שינויים פוליטיים, ולא הייתה אחידות שלטונית כפי שיש באימפריה. כמו כן, מידת השליטה של השלטון המרכזי במרחבי האימפריה השתנתה לאורך התקופה. מבחינה דמוגרפית, המוצא האתני של התושבים היה ערבי, עד המאה העשירית, אז החלה כניסת גורמים טורקיים. המשותף לרוב התושבים במשך כל התקופה הוא דת האסלאם.
התנאים שאפשרו את עלייתה של האימפריה המוסלמית הם:
1. מוחמד אסר על שבטי האמה (עדת המאמינים המוסלמית) להילחם בינם לבין עצמם.
2. למוסלמים יש מצוות
מלחמה - ג'יהאד שזוהי מצווה למלחמה בעובדי אלילים ובכופרים וזה עוד לצאת להילחם.
3. מי שמת במלחמה - לוחם, נחשב לקדוש ולפפי אמונתם הוא גם יגיע לגן עדן.
4. הלוחמים הובילו את רוב השלל במלחמה ורק חמישית ממנו הועברו לשליטים.
אלו הדברים שעודדו את הלוחמים לצאת להילחם.
5. פרס - האימפריות ששוכנות למוסלמים נחלשו עקב מריבות פנימיות והמוסלמים ניצלו את זה והתחזקו.
הגורמים לשקיעת האימפריה המוסלמית היו:
1. היו ח'פים שבזבזו את הכסף על משתים וחיי הוללות.
2. המריבות על מחלוקות דתיות באימפריה המוסלמית גברו והוקמו ח'ליפיות עצמאיות
3. לבנים נוצרים באו לארץ ישראל וכבשו אותה מידי המוסלמים.
4. האימפריה הובסה כאשר שבטים מונגוליים באו והדיחו את הח'ליף האחרון.