מטרות מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית
מטרות
מדיניות החוץ של
גרמניה הנאצית כבר בספרו "מיין קאמפף" פירט
היטלר את תפיסתו לגבי המעמד הבינלאומי הראוי לגרמניה: היטלר שאף להפוך את גרמניה למעצמת על ולשנות את פני
העולם.
הוא ביקש לבטל את הסכמי ורסאי שהגבילו את גודלו של הצבא הגרמני ונטלו מגרמניה שטחים, אותם ביקש היטלר להחזיר לשליטה גרמנית.
היטלר ראה בשטחים מזרחית לגרמניה "מרחב מחייה" של העם הגרמני. על גרמניה, לדעת היטלר, להשתלט על מזרח אירופה, ליישב בה איכרים גרמנים ולשעבד את התושבים הסלאבים.
מדיניות החוץ הנאצית התבססה על הטעייה וניצול חולשתן של מדינות המערב. היטלר שאף לשקם את הצבא הגרמני ולכרות בריתות התקפיות עם דיקטטורים אחרים (לדוגמא: מוסוליני וסטאלין).
היטלר ניצל כל הזדמנות שעמדה בדרכו כדי לממש את מגמת ההתפשטות והתוקפנות שלו, לעיתים באמצעות משא ומתן ולעיתים תוך העמדת העולם המערבי אל מול עובדות מוגמרות. מדיניות הפייסנות הבריטית והצרפתית ומדיניות הבדלנות האמריקאית אפשרו להיטלר להשתלט על שטחים רבים ולהקים צבא עצום ואיכותי.
רק כיבושה של פולין בספטמבר 1939 על ידי גרמניה הביא לזניחת מדיניות הפייסנות ולפרוץ מלחמת העולם השנייה. צעדיה ההתקפיים של גרמניה לפני מלחמת העולם השנייה לאחר התבססותו של היטלר בשלטון החלה הממשלה הנאצית לממש את יעדיה בזירה הבינלאומית.
בהדרגה החלה גרמניה לשקם את צבאה בניגוד להסכמי ורסאי. במקביל החלה גרמניה בתהליך התפשטות וכיבושים. פרישתה של גרמניה מהועדה לפירוק הנשק ומחבר הלאומים: ב-1933 הודיע היטלר כי בכוונתו להרחיב את צבאו ל-300,000 חיילים, בניגוד להסכמי ורסאי שהגבילו את גודלו של הצבא הגרמני ל-100,000 חיילים. גרמניה הודיעה באוקטובר 1933 על פרישתה מהועדה לפירוק הנשק ומחבר הלאומים. ממשלת היטלר טענה שחבר הלאומים מנסה להפוך את גרמניה למדינה מדרגה שניה שלא תוכל להגן על עצמה מול כוחן של מעצמות המערב.
החזרת חבל הסאר לגרמניה: חוזה ורסאי קבע שבשנת 1935 יוכרע מעמדו של חבל הסאר (חבל ארץ בין גרמניה וצרפת) באמצעות משאל עם. הנאצים הפעילו טרור ותעמולה בחבל, בעוד שהצרפתים לא פעלו כדי לזכות בחבל.
במשאל העם שנערך ב-1935 הצביעו 90% מתושבי חבל הסאר לטובת סיפוח לגרמניה. היטלר השתמש בניצחונו והפך את ההישג לכלי בשירות התעמולה הנאצית.
ביטולם של הסכמי ורסאי: כבר משנת 1933 החלה גרמניה להרחיב את צבאה בחשאי. לאחר החזרת חבל הסאר (1935), הודיע גרמניה כי היא מתנערת מכל המגבלות של הסכמי ורסאי והכריזה על הקמת צבא בן 500,000 חיילים. גרמניה הקימה חיילות אוויר וים מעולים.
צרפת הביעה מחאה וחבר הלאומים גינה את גרמניה, אולם לא בוצעו צעדים מעשיים נגדה. כניסת הצבא הגרמני לחבל הריין: במרץ 1936 נכנס הצבא הגרמני לחבל הריין.
לפי חוזה ורסאי התחייבה גרמניה כי החבל יהיה מפורז (לא יוחזקו בו כוחות צבא).
המעשה היה הפרה גם של הסכם לוקרנו (1925). צרפת, שחבל הריין גובל בשטחה, איימה להגיב על המעשה. אולם היטלר ידע שצרפת לא תצא למלחמה ללא בריטניה ואילו הבריטים ניסו לפייס את גרמניה בדרכים דיפלומטיות.
בריתות עם איטליה ויפן: בעקבות פלישת איטליה לאתיופיה, התרחקה איטליה מהמערב והתקרבה לגרמניה. בנובמבר 1936 נחתם הסכם בין גרמניה לאיטליה שנודע בשם ''ציר רומא ברלין'': ברית צבאית בין המשטרים הטוטליטריים של מוסליני והיטלר.
לאחר ההסכם עם איטליה חתמה גרמניה על ''הברית נגד הקומיטרן'' עם יפן.ההסכם הבטיח שיתוף פעולה צבאי בין גרמניה ויפן נגד ברית המועצות.
החיבור בין שלושת משטרי היחיד :יפן הקיסרית, גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית היה הבסיס לברית ''מדינות הציר'' במלחמת העולם השנייה.
סיפוח אוסטריה לגרמניה (האנשלוס): מאז כינונה של המפלגה הנאציצ קרא היטלר לאיחודן של אוסטריה וגרמניה. בשנת 1938 תבע היטלר מראש הממשלה האוסטרי שושינג לשחרר את אנשי המפלגה הנאצית הכלואים באוסטריה, מינוי מנהיגם לשר הפנים וניהול מדיניות
חוץ התואמת את המדיניות הגרמנית.
שושינג סרב להיכנע לדרישות והחליט להציגן למשאל עם.
אולם היטלר, שחשש מפני החלטה בעד עצמאות אוסטרית, הורה לצבאו לפלוש לאוסטריה.
האוסטרים לא גילו התנגדות ורבים הריעו להיטלר כשנכנס לוינה. היטלר הכריז על סיפוח אוסטריה לגרמניה ויצירתו של ''הרייך הגדול''. משאל עם שנערך תחת פיקוח הנאצים באופן לא דמוקרטי העניק רוב מוחלט לסיפוח אוסטריה לגרמניה.
הסיפוח העניק לגרמנים רצף יבשתי עד איטליה והגביר את התמיכה הגרמנית בהיטלר ובשלטונו. משבר חבל הסודטים וכיבוש צ''כוסלובקיה: לאחר אוסטריה פנה היטלר לצ''כוסלובקיה.
הוא החליט להשתמש בחבל הסודטים, בו חיו כשלושה מיליון גרמנים, כתירוץ להשתלטות על צ''כוסלובקיה. גרמניה החלה בתמרונים צבאיים סמוך לגבול הצ''כי כדי ליצור מתיחות בין המדינות.
ראש מממשלת בריטניה, צ''מברליין, לחץ על הצ''כים לוותר על חבל הסודטים. ב-30.9.1938 חתמו גרמניה, צרפת ובריטניה על הסכם מינכן. בהסכם נקבע כי חבל הסודטים יימסר לגרמנים.
נציגי צ''כוסלובקיה כלל לא נכחו בדיונים. הסכם מינכן מהווה את השיא של המדיניות הפייסנית המערבית כלפי גרמניה. אולם היטלר לא הסתפק בחבל הסודטים. הוא ניצל את היריבות בין הצ''כים והסלובקים במדינתם המאוחדת ופלש לצ''כוסלובקיה במרץ 1939 וכבש את המדינה.
סיכומים נוספים אודות מטרות מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית