כור ההיתוך ישראל בשנות החמישים והשישים כור היתוך הוא מונח שהושאל מעולם התעשייה.
משמעו מקום שהו חומרים שונים הופכים בתהליך של היתוך למקשה אחת אחידה.
לענייננו, התפיסה הממסדית של הנהגת ישראל בשנות ה50 וה60'' הייתה שיש להפוך את כל מגזרי החברה השונים לאנשים חדשים.
בן גוריון ואנשיו ביקשו להפוך את המרוקאי, התימני,הפולני,העיראקי,הרומני וכד'' לאדם חדש- הישראלי.
מדיניות זו באה לידי ביטוי בחינוך, בחוסר מתן של לגיטימציה לשפות העולים ובעיקר לערבית אותה דיברו רוב העולים
מארצות האסלאם.
הושם דגש על מיתוס "הצבר" יליד הארץ המנותק מהגלות והגלותיות. ונעשה ניסיון למחוק כל סממן תרבותי שלא עלה בקנה אחד עם מאפייני היישוב הוותיק (שברובו היה ממזרח אירופה). אחת הדוגמאות המובהקות שכוונה כלפי בני כל העדות היא חיובם של קציני צבא ומשטרה כמו גם עובדי מדינה אחרים להחליף את שמותיהם לשמות עבריים.
לסיכום- מטרות "כור ההיתוך" (בקצרה)
1. שמירה על צביון החברה היישובית- חוסר רצון להיות מושפעים מתרבותם של העולים החדשים בכלל ועולי ארצות האסלאם בפרט.
2. אנטי גלותיות- יציאה כנגד כל זיקה כלשהי לגלות ולסממניה כולל הדת.
3. פיתוח העולים - העולים מארצות האסלאם נחשבו כמי שאינם מפותחים מבחינה טכנולוגית והשכלתית (
תפיסה שהייתה שגויה ומתנשאת כאחד ברוב המקרים). הנהגת המדינה ראתה כמטרה את פיתוחם ושילובם בחברה הישראלית.