התיישבות ועלייה בשנות ה20 התיישבות - בשנות ה-20 אנו עוסקים בשתי עליות השלישית (1919-1923) והרביעית(1924-1928).
בשנות העלייה השלישית קמו הקיבוץ והמושב כצורות התיישבות חדשות וזאת על ידי המחנה הפועלי סוציאליסטי אשר פעילותו באה לידי ביטוי בהתארגנויות כמו "החלוץ" וגדוד העבודה. בזמן העלייה הרביעית נמשכה תנופת ההתיישבות למרות שמאפייני העולים היו שונים.
נתחיל בגורמים לעליה השלישית (בנקודות)
1.סיום מלחה"ע - שערי הארץ נפתחו מחדש.
2.הצהרת בלפור- מתן ההצהרה שנה לפני תום המלחמה עוררה תקוות בקרב יהודים שמדינה יהודית אינה אלא עניין של זמן.
3.קשיי היהודים באירופה- אכזבה של יהודי רוסיה מתוצאות המהפכה הבולשביקית למרות שרבים מקרבם תמכו בה. ויחס קשה של המדינה הפולנית החדשה למיעוטים בתוכה ובעיקר ליהודים.
4. התעוררות לאומית באירופה- בעקבות מלחמת העולם וועידת ורסאי זכו עמים כבושים באירופה לעצמאות. פולין, יוגוסלביה וצ''כוסלובקיה קמו כמדינות חדשות . ועבור היהודים היה זה סימן שגל חדש ועידן חדש של עצמאות לאומית שוטף את אירופה וראוי שיכלול גם אותם.
5. התעוררות של אידיאולוגיה סוציאליסטית- תנועת החלוץ ותנועות נוספות סחפו צעירים יהודים לחלום על הגשמה סוציאליסטית (הקמת חברה שוויונית) בארץ ישראל.
גורמים לעליה הרביעית
רובה של העלייה הזו הגיע מפולין וזאת בשל שלוש סיבות עיקריות.
1. אנטישמיות בפולין- פולין לא השכילה (או אולי לא רצתה לעמוד) בהתחייבויותיה כלפי המיעוטים בתוכה. הלאומנות הפולנית החדשה הקשתה מאד את החיים על היהודים כמו גם על מיעוטים אחרים. לגבי היהודים בא הדבר לידי ביטוי בתופעות של אנטישמיות פוגרומים ואווירה כללית עוינת.
2.חוקי
גראבסקי- שר האוצר הפולני הטיל מיסוי כבד על סוחרים בפולין. מכיוון שרבים מן היהודים עסקו במסחר לא ראו להם מוצא מן הגזירות הכלכליות אלא בעליה לא"י.
3.סגירת שערי ארה"ב- ב 1924 נתקבלו בארה"ב חוקי הגירה שלמעשה סגרו את הדרך אל מה שהיה בעבר מקום המפלט הפופולארי ביותר. בלית ברירה פנו יהודים רבים (שארה"ב הייתה האופציה הראשונה שלהם) לארץ ישראל.
נחזור להתיישבות :בנוסף לקיבוץ ולמושב חלה התפתחות משמעותית במרחב העירוני בתקופת העלייה השלישית גדלה תל אביב ונוסדו רמת גן. בחיפה נוסדו שכונות יהודיות והביקוש לדיור עלה.
בתקופת העלייה הרביעית התעצם התהליך בזכות כסף שהביאו עמם העולים מפולין (שכזכור היו סוחרים ברובם) אך התהליך נעצר עם המשבר הכלכלי של 1926.
מסגרות פוליטיות-
אחדות העבודה-מפלגה סוציאליסטית שהורכבה מפועלי ציון, "הבלתי מפלגתיים" ואנשי גדוד העבודה.
הפועל הצעיר- מפלגה סוציאליסטית שסירבה להתאחד בשלב זה עם האחרות.
הגוש האזרחי- התאגדות בעלת מאפיינים בורגנים ליברלים , ממנה צמחו הציונים הכלליים
המפלגה הרוויזיוניסטית- מייסודו של זאב ז''בוטינסקי. קראה לרוויזיה (שינוי) בציונות. וקראה להתרחק מהסוציאליזם . ז''בוטינסקי טען שאין לקדם במקביל ציונות וסוציאליזם אלא להחזיק רק בדגל אחד (חד נס)דגל הציונות המדינית. "הצה"ר" (הסתדרות ציונית רוויזיוניסטית) הייתה בעלת קו ניצי כלפי הערבים תושבי הארץ וקראה להקמת צבא יהודי ולמדינה שתשתרע על שני עברי הירדן.
מסגרות חברתיות כלכליות
גדוד העבודה- קומונה (קבוצה שיתופית) של עובדים סוציאליסטים שהיו למעשה קיבוץ נודד וביצעו פרויקטים התחום הבניה והחקלאות.
ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י- מסגרת פוליטית שבאה לגשר על ההתנגדות של המפלגות הסוציאליסטיות להגיע לאיחוד מלא והיוותה למעשה ארגון גג. שימשה כאיגוד עובדים לכל בעלי המקצוע. ועסקה גם ברפואה (קופת חולים) תרבות, חינוך וספורט (הפועל).