הלאומיות הגרמנית עד לראשית המאה ה-18: מצבה של
גרמניה לפני ההתעוררות הלאומית בעבר הייתה גרמניה קיסרות ענקית שנקראה "הקיסרות הרומית הקדושה". עתה הייתה גרמניה מפוצלת למאות נסיכויות- מדינות קטנות הנשלטות ע"י שליטים- נסיכים עצמאיים. איחוד לאומי לא היה אפשרי בגלל חילוקי דעות פוליטיים ומשום חלוקה דתית בין נוצריים קתולים לפרוטסטנטים. בנוסף לכך התקיימה תחרות מתמדת בין שתי המדינות הגדולות של גרמניה: אוסטריה ופרוסיה. אז איך בכל זאת התעוררה גרמניה לרעיון הלאומי? שלב ראשון- לפני 1848 ( אביב
העמים ): 1. כיבוש גרמניה ע"י
נפוליון הקיסר
הצרפתי עורר את חמתם של הגרמנים אשר מעולם לא נכבשו ע"י עם זר, הכיבוש עודד אותם להילחם על עצמאותם ולהתאחד בשנאתם כנגד הכובש הזר. מצד שני, אותו נפוליון שינה לראשונה את המבנה הפיזי של גרמניה בכך שאיחד מספר מדינות גרמניות. עתה במקום 300 מדינות קטנות נשארו רק כ- 30 מדינות. זה היה צעד ראשון לאיחוד גרמניה. 2. אנשי הרוח של גרמניה (משוררים, סופרים, הוגי דעות ) המשיכו להדגיש את הפטריוטיזם הגרמני ע"י סמלים לאומיים, פולחן גיבורים ודיברו על יחודו של הגזע הגרמני כעם הגדול באירופה. ביטוי לכך היה השיר המפורסם שחובר ב1841 והפך מאוחר יותר להמנונה של גרמניה "גרמניה, גרמניה מעל כולם". בפני הוגי הדעות הייתה מטרה כפולה: לאחד את גרמניה ולהבטיח בה משטר ליברלי (פתוח ,נאור, מעניק שוויון זכויות) 3. בשנת 1834 הוקמה בגרמניה "ברית המכס", הסכם מכסים בין
פרוסיה לשאר מדינות גרמניה שאפשר מעבר סחורות מאזור לאזור ללא הפרעה. הסכם זה הצית את הדמיון הלאומי הגרמני והעם החל לחלום על מולדת גרמנית משותפת. שלב שני- 1848 (אביב העמים ) בעקבות המהפכה בצרפת בה הודח המלך הצרפתי והוקם שלטון ליברלי החלה התסיסה הלאומית הגדולה ביותר שידעה אירופה: באיטליה, באימפריה האוסטרית ובגרמניה. הגרמנים החלו בדיונים כיצד יש להשיג את איחודה של המדינה ולאחר כישלונות מרובים בדיונים ובכינוסים בין המדינות הבינו הגרמניים שהאיחוד המיוחל יושג אך ורק בשדה הקרב. ראש ממשלת פרוסיה (שהייתה אחת ממדינות גרמניה הגדולות ) הגשים את האיחוד ב-1871 לאחר שהביס את אוסטריה וצרפת (אשר שלטו בחלקים נרחבים של אדמת גרמניה).
סיכומים נוספים אודות איחוד גרמניה