נפוליאון בונפרטה תקציר ביוגרפיה

Napoleon Bonaparte - נפוליאון בונפרטה (1769-1821) שליטה של צרפת בשנים 1799-1814, מהווה נושא מחקר מרתק לחוקרים רבים, מתחומי עניין רבים. קיימים חילוקי דעות רבים לגבי אישיותו ודרכי ההנהגה בהן נקט, אך מרבית החוקרים מסכימים כי נפוליאון היה גאון צבאי ואדמיניסטרטיבי.
ככל שגברה עוצמתו המדינית, גברה עמה חשדנותו לגבי הסובבים אותו, ומעשיו הפכו לנואשים, ולפעמים חסרי הגיון. בכך, על אף גאונותו, גרם נפוליאון למדינות הסובבות להתארגן למתקפה כוללת כנגדו שהביאה למפלתו.
נפוליאון נולד בשנת 1769 בקורסיקה למשפחה שהשתייכה למעמד האצילים הבינוני. הוא התחנך בבי"ס צבאי בצרפת ולאחריו השתתף במספר קרבות בהם התבלט בכישוריו הצבאיים והאסטרטגיים. במהפכה הצרפתית, בשנת 1789, הזדהה נפוליאון עם היעקובינים – מנהיגי המהפכה, שדגלו בטרור. לאחר נפילת היעקובינים נאסר נפוליאון וניצל מעונש מוות מכיוון שהשלטונות שוכנעו שחבל לוותר על חייל כה מצטיין.
ב-1793 נקרא נפוליאון לפקד על קרב כנגד הבריטים ומנע את הצלחת הפלישה הבריטית. ב-1795 מנע נפוליאון הפיכה כנגד חמשת הדירקטורים (שליטי צרפת באותה תקופה) ובעקבות זאת הוא נשלח לפקד על הכוחות שנלחמו באיטליה. הוא הביא לניצחונות גדולים באיטליה ובאוסטריה וחתם על דעת עצמו על הסכם שלום עם אוסטריה. נפוליאון הפך לדמות נערצת בצרפת, עובדה שהפחידה את הדירקטורים ולכן שלחו אותו כמה שיותר רחוק מצרפת, ואישרו את המסע לכיבוש מצרים (1798). כיבוש מצרים נועד למנוע את מעבר בריטניה דרך תעלת סואץ לכיוון הודו. נפוליאון אכן כבש את מצרים ושאף להגיע עד להודו, אך בעקבות קרב ימי כנגד הצי הבריטי בהנהגת נלסון – בו הושמד רוב הצי הצרפתי, נפוליאון וצבאו נתקעו במצרים.
בתקופה זו חלה הידרדרות בכוחו של השלטון בצרפת, ונפוליאון נטש את צבאו במצרים וחזר לצרפת. בעידוד מספר דירקטורים ביצע נפוליאון הפיכה ((coup d’etat בשנת 1799. בעקבות המהפכה, שונה מבנה השלטון בצרפת ומונו שלושה קונסולים לתקופת כהונה של 10 שנים, כאשר נפוליאון ממונה לקונסול הראשון. לאחר מספר שנים האריך נפוליאון את מינויו שלו עצמו לקונסול לכל החיים. בזמן שלטונו ביצע נפוליאון רפורמות מדיניות רבות (Code Napoléon) ומירכז את השלטון הצרפתי. בשנת 1801 נחתם הסכם עם האפיפיור (קונקורדט) שהקנה לנפוליאון את תמיכת הקתולים שהיוו את רוב העם הצרפתי. בשנת 1804 הכתיר נפוליאון את עצמו כקיסר, ובנה בצרפת מעמד אצולה חדש. אחד מצעדיו העיקריים היה המלכת בני משפחתו על המדינות אותן כבש.
הסכם השלום של Amiens נחתם עם בריטניה בשנת 1802 והביא לעידן קצר של שלום בין צרפת לשכנותיה. אך כבר שנה אחר כך, בשנת 1803, חזרו המשברים בין צרפת לבריטניה. ב-1805 תכנן נפוליאון פלישה אל תוך בריטניה שלא הצליחה. באותו הזמן נבנתה כנגד צרפת ברית של שכנותיה שחייבה את נפוליאון לנקוט בפעולה כנגדה. בסדרה של מהלכים מבריקים (ביניהם קרב אוסטרליץ) הביס נפוליאון את אוסטריה, רוסיה ופרוסיה וחתם איתן על הסכם שלום. נפוליאון הרחיב את האימפריה הצרפתית ובנה סביבה ממשלות בובה, בהן שלט.
שתי טעויות מרכזיות שעשה נפוליאון היו פלישתו לספרד ב- 1808 ופלישתו לרוסיה ב-1812. פלישות אלה אילצו אותו לעבור ממתקפה למגננה. לאחר תבוסתו בקרב ליפזיג ב-1813 הגיעה המלחמה לגבולות צרפת.
בשנת 1814 לאחר סירובו להתפשר, על אף שהוצעו לו הסכמי שלום על ידי בנות הברית, הובס נפוליאון והוגלה לאי אלבה. הוא נמלט מהאי והשתלט על צרפת תוך הימלטות המלך לואי ה-18, שעלה לשלטון במקומו. נפוליאון הובס שוב, לאחר 100 ימים בקרב ווטרלו המפורסם, ולאחריו הוגלה לאי סנט הלנה שם נפטר בשנת 1821.