תקציר זה מתאר את התהליך שבסופו הפכה רומא מרפובליקה לאימפריה, שבראשה עומד שלטון יחיד.
בראשית דרכו של הצבא הרומי, לא התקבלו
לשורותיו עובדים חסרי רכוש. אך בעקבות המלחמות הממושכות שניהלה רומא מעבר ליפ, איבדו חיילים רבים את אדמתם והפכו לחסרי רכוש. כדי למלא את שורות הצבא, הוחלט לגייס גם אנשים חסרי רכוש.
הצבא שנוצא עתההיה שונה לחלוטין מצבא האזרחים של ראשית הרפובליקה. החיילים היו חיילים מקצועיים, שהתפרנסו ממלחמתם. הם לא היו חיילים שתלויים במפקדיהם, שחילקו להם שלל והבטיחו להם אדמות.
השינוי בשיטת הגיוס, לצד הנצחונות הרבים שנחלו הרומאים, חיזקו מאוד את מעמדם של המפקדים.
החיילים לא נשבעו עוד אמונים לקונסולים, אלא למפקדיהם הישירים. הצבאות הפכו למעין צבאות פרטיים, ומפקד שלא הסכים עם החלטות הסנאת יכול היה להשתמש בכוחו כדי לבטל אותן.
וכך אכן קרה ברבות הזמן. בין השנים 100 הלפני הספירה ו-30 לפני הספירה נלחמו מפקדי הצבא זה בזה בעזרת צבאותיהם. שלושת האנשים החזקים ביותר שחיו ברומא היו גנאיוס
פומפיוס, מרקוס קרסוס ויוליוס קיסר. הם התאחדו נגד הסנאט כדי לקדם את שאיםותיהם, ולמעשה ניהלו את רומא מתוס הסכם שנקרא "הטריומויראט הראשון". בהדרגה התמוטט הסכם זה. עם מות קרסוס נותרו בזירת המאבק על השלטון פומפיוס וקיסר.
קיסר מונה לנציב בגליה ובאיליריה. כאשר חצה עם צבאו את נהר הרוביקון, הגבול בין גליה לאיטליה, פרצה מלחמה בינו לבין מחנה הסנאט, שבראשו עמד פומפיוס. לאחר מלחמת אזרחים ממושכת ניצח קיסר והיה לשליט יחיד ברומא. הוא אמנם לא הכתיר את עצמומ למלך, אך נהג כמלך לכל דבר. התנהגותו עוררה חששות רבות בקרב כמה סנאטורים, והם החליטו לרצוח אותו.
בשעת אסיפה בסנאת ניגשו כמה מן הקושרים אל קיסר, ודקרו אותו בפגיונותיהם.הם קיוו להציל ת הרפובליקה, אך הדבר לא עלה בידם. על הצבא עתה השטלתו מרקוס אנטוניוס ואוקטביאנוס, שהביסו את הקושרים וחילקו בינהם את האימפריה.
אך כם בין שניהם פרצה מלחמה, שבה ניצח אוקטביאנוס. בשובו לרומא הפך אוקטביאנוס לשליטה הבלעדי של האימפריה הרומית. הוא קיבל מהסנאט את התואר "אוגוסטוס" ונהנה מסמכויות של שליט יחיד. מוסדות הרפובליקה המשיכו אמנם להתקים, אך למעשה התרוקנו מתוכן.
מתוך: בימי יוון ורומא