אפולו מנבא לליוס
מלך תבאי ולרעייתו, יוקאסטה, כי בנם שייוולד להם יהרוג את אביו, ישא את אימו
לאישה וממנה ייוולדו לו בנים. משנולד הבן חששו מהתממשות הנבואה והתינוק נמסר
לידי רועה צאן כאשר קרסוליו מרותקים בסיכה כדי שימית אותו, אך זה חומל על הילד ומוסר אותו לידי רועה אחר כדי שיאמץ אותו לבן. הרועה המאמץ מוסר את התינוק לידי מלך קורניתוס שהיה חשוך בנים.
אדיפוס גדל בקורניתוס כנסיך ויורש עצר. פעם בשעת סעודה טען אחד מן המסובים באזני אדיפוס שהיה שיכור כי מלך קורניתוס אינו אביו. אדיפוס הנסער החל בחקירת הוריו, אך תשובתם אינה מניחה את דעתו, ולכן הוא פונה למקדש אפולו. שם הוא שומע כי עליו להרוג את אביו ולשאת את אמו לאישה, וע"מ שהנבואה לא תתממש הוא בורח לתבאי. בדרכו, בצומת הוא פוגש בזקן בלוויית משרתיו המנסים לדחוק אותו מן הדרך הצידה. בקרב הקצר שמתפתח הורג אדיפוס את הזקן ואת כל בני לווייתו למעט אחד. בהגיעו לתבאי, הוא פותר את חידת הספינכס ומושיע את
העיר מאימתה. אנשי תבאי מכתירים אותו למלך תחת מלכם ההרוג. אדיפוס נושא לאישה את האלמנה שאף יולדת לו ילדים. תבאי משגשגת שנים רבות, אך לפתע היא מוכה בצורת נוראית. מלך קורניתוס מודיע כי העיר תנצל
רק אם העונש ייענש רוצח ליוס. אדיפוס נוטל על עצמו את המשימה. כאמור, המחזה מתחיל רק בפרוץ המגפה. כאשר אדיפוס מתחיל בחקירה שלו נזכרים לאחור בדברים שקדמו. החקירה מתחילה בניסיון לברר את סיבת המגפה. במפגש עם טרסיאס הנביא שומע אדיפוס כי הוא הרוצח, אך הוא בוחר לגשת לאינפורמציה אנושית ולא רק אלוהית ולכן פונה לקראון אשר גורם לו לחשוב כי הוא לא זה שרצח ואין לו סיבה לעשות זאת ולאחר מכן הוא פונה ליוקאסטה. יוקאסטה מתארת את הרצח של ליוס בצומת דבר שמרגש את אדיפוס כי הרי הוא רצח שם אדם באותה תקופה שבה נרצח המלך. בשלב זה חל מפנה שהופך לשיא המחזה. שליח מלך קורניתוס בא לבשר על מותו ואדיפוס חושש שהוא ישכב עם אימו, אך השליח אומר לו כי הוא אינו בנו הביולוגי של מלך קורניתוס ורעייתו. כאן מתגלה בסופו של דבר האמת- החוקר הוא הרוצח.
סיכומים נוספים אודות אדיפוס המלך/סופוקלס