אחאב
מלך ישראל וכרם נבות היזרעאלי.
מחזה למטיילים/ אבי בז
הדמויות:
אחאב בן-עמרי. מלך ישראל
איזבל בת מלך צידונים – אשתו
נבות היזרעאלי – בעל נכסים
אליהו ענבים – הנביא , מכונה גם התשבי.
קריין
קריין – כרם היה לנבות היזרעאלי אשר בעמק יזרעאל ליד היכל אחאב מלך שומרון.
אחאב חוזר הביתה מבועס, אחרי התאקל שהיה לו עם אליהו הנביא בקשר למלך בן-הדד מלך ארם.
אחאב. איזה קריזה ! אחרי ניצחון כזה על ארם במקום שאני אנוח על זרי הדפנה, בא האליהו הזה ויורד עלי ומקלל אותי, וזה
רק בגלל שריחמתי על מלך ארם בן-הדד ולא הרגתי אותו. איזבל! תוציאי איזה בקבוק יין טוב, אבל לא מיקבי התשבי. אני כבר לא יכול לשמוע את השם הזה יותר !
איזבל. מגיע לך ! מה לא קראת תנ"ך? ולא למדת לקח ? גם שמואל הנביא התעצבן על שאול בגלל שלא הרג את אגג מלך עמלק. בכל מקרה נגמר היין. יש רק עאראק זחלאווי מתנה מהאבא הלבנוני שלי.
אחאב: נמאס לי מהעראק הזה של אביך. איך נגמר היין ?
איזבל: יש לך כולה איזה כרם קטן והיין נגמר.
אחאב : איזה בעסה !
הקריין. אחאב יוצא למרפסת פתאום הוא רואה את
הכרם היפה של נבות ומייד נדלק עליו.
בלי לחשוב יותר מדי ניגש המלך לנבות ואומר לו:
אחאב: אהלן נבות !. תשמע , תעשה לי טובה ותן לי את הכרם שלך. תראה אני בא אליך בטובות. אני מוכן לשלם לך מחיר טוב או לתת לך כרם עוד יותר טוב ממנו. הכרם שלך פשוט ליד הבית שלי ונדלקתי עליו.
נבות: חס וחלילה ! לתת לך את הכרם שקיבלתי מהאבא שלי ? בשום אופן ! בעד שום מחיר שבעולם !
אחאב: (מתעצבן...) אותך לאשתי איזבל !
נבות: שתלך לעזאזל איזבל הזבל !
הקריין: אחאב חוזר הביתה מאוכזב ומבועס. מרוב הקריזה לא רצה לא לאכול ולא לשתות.
איזבל: מה קרה לך אחאבי ? מה אתה מתעצבן?
אחאב: זה נבות הקמצן. לא רצה לתת לי את הכרם שלו. עיצבן אותי וגם ליכלך עלייך.
איזבל: שמע חבוב ! אתה מלך לא ? אתה עכשיו תעשה מלוכה בישראל ! עכשיו אתה תקום מהמיטה תאכל ותשתה, ומחר על הבוקר אני מסדרת לך את הכרם של נבות !
הקריין: איזבל שהיתה אישה מעשית... לא ביזבזה שנייה. ישבה וכתבה מכתבים לראשי העיר ואמרה להם למצוא איזה עדי שקר שיעידו
עליו שהוא קילל את אלוהים ואת המלך, וישפטו אותו למוות. חתמה על המכתבים בחותמת המלך ושלחה אותם אקספרס עם שליח. ואמנם ראשי העיר מצאו שני עדי שקר שהעלילו עליו במשפט שנבות קילל את האלוהים ואת המלך. גזר-הדין היה מיידי ומוחלט: התליין סמי אבו-נבוט הוריד את האלה שלו על ראשו של נבות. והוא מת במקום לפני שהספיק להגיד "יעקב אבולעאפייה" כשהדם שלו ניגר על פני הרחבה. ראשי העיר שלחו מיד תשובה בדואר חוזר שהפקודה של איזבל התבצעה ושנבות לא יגיע לבית אבות.
איזבל: אחאבוש ! בוא חמודי בוא לאכול נשמה שלי, אינתה עומרי ! סידרתי לך את הכרם כמו שהבטחתי: אתה רואה ? מילה של איזבל לא הולכת ברגל!
קריין: אחאב קם ויורש את הכרם. משתלט עליו, פותח שם מסעדות ופאבים, וקורא למקום "כרם התימנים".
בינתיים, אלוהים מצווה על אליהו ענבים, שהיה נביא גדול, ללכת לאחאב ולרדת עליו.
אליהו: אחאב ! מה אתה חושב לעצמך ? לא רק רצחת אלא גם ירשת ! אין לך טיפת בושה ?
אחאב: עוד פעם התחלת איתי? תעזוב אותך משטויות. כולה כרם קטן... שמע, אני אסדר לך את יקבי התשבי, ואתן לך אספקה של יין חופשי כל ימי חייך !
אליהו: אתה לא תקנה אותי עם ההבטחות האלה שלך ! אלוהים כבר הבטיח לי שבכל ליל סדר היהודים בכל העולם ישאירו לי כוס יין מלאה. אני מסטול רק מהמחשבה כמה יין אני אשתה בכל פסח !, כך שזה לא בדיוק מדבר אלי.
אחאב: אל תעשה טובות. אותך לאיזבל !
אליהו: כמו שהכלבים ליקקו את הדם של נבות שהרגת. כך הם ילקקו את הדם שלך ושל איזבל. בגלל שעשית רק רע בעיני השם, כך תהייה גם לך בעסה כמו שהיתה לבעשה בן-אחיה שהיה מלך ישראל לפני אביך עומרי. ואלוהים לא ישאיר לך משתין בקיר !
קריין: כששמע אחאב את הדברים האלה. התאבל מאוד וקרע את בגדיו , לבש שק וצם. כשאליהו ראה את זה, הבטיח לו שבגלל שנכנע לפני אלוהים זה יקרה רק בימי בנו ולא בימיו. ואמנם אכן אכלו הכלבים את אחאב ואת איזבל בעמק יזרעאל, אלוהים קרע את הממלכה משושלתו רק בימי בנו.
עד היום אנו משאירים כוס יין לאליהו הנביא בסוף כל ליל סדר.
סיכומים נוספים אודות אחאב ונבות