"נפלאות התבונה", הסרט והספר

ייחודו של הגאון חולה הנפש – "נפלאות התבונה". (הספר והסרט.) ד"ר לינה ארנון. הספר "נפלאות התבונה", - סילביה נסאר. תירגם מאנגלית: ירון בן עמי. סדרת פרוזה, פילוסופיה ומדע, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 543 עמ''.A Beautiful Mind”. אלמלא ניתן פרס נובל בכלכלה למתמטיקאי ג''ון נאש בגיל 66, ספק אם היינו זוכים למחקר ביוגראפי על חייו ולסרט עטור האוסקרים. הניגודים הקיצוניים בחיי נאש – פסגת היצירה, תהומות מחלת הנפש, ההתאוששות המפתיעה וההכרה העולמית – כל אלה הם חומר דרמטי מעולה. אבל הביוגרפיה ממתנת את ההפתעות שבדרמה, בהסגירה כבר בפרולוג הקצר את שלושת הצירים העיקריים של העלילה: חיי נאש ויצירתו: התפתחות תורת המשחקים המתמטית וניסוח "שיווי המשקל של נאש": ומחלת הסכיזופרניה, "סרטן הנפש":. ובכן, במה מדובר? נער יפה ותמיר, ממשפחה משכילה ותומכת מעיירה וירג''יניה, שכוכבו דורך כגאון מתמטי, מחקריו פורצי דרך, נועזים ומפתיעים, מסתבך בשנות העשרים לחייו עם גברים, עם פילגש סודית ועם בן זנוח. אחר כך מתבססים פרסומו המדעי ומעמדו האקדמי, והוא נישא לאליסיה, סטודנטית יפה ומוכשרת. בגיל 30 הוא לוקה בסכיזופרניה, שסוחפת את חייו לתהום ומותירה אותו שבר כלי לעשרות שנים. אז מתחילה התאוששות עקבית, בד בבד עם ההכרה שזוכה לה יצירת נעוריו, ניסוח "שיווי המשקל של נאש" וגלגוליו בתורת המשחקים, שהעניקה תובנה להתנהגות מערכות כלכליות וחברתיות. סוף הסיפור בהפי-אנד: הוא זוכה בפרס נובל, שמאיץ את החלמתו ואת ההכרה העולמית בו. מדוע מומלץ לקורא העברי, אחרי שהציץ בפרולוג ואף צפה בסרט, לצלול בכל זאת לתוך מאות עמודי הספר? מפני שהסיפור האישי – הנשמע גדול מהחיים בזכות המזל והגונות – וסיפור הרקע המשובצים בעלילה הם אמיתיים ומתועדים בדקדקנות. נאש נע ונד בין מגדלי שן למחקר מתמטי טהור ויישומי (לפיסיקה, כלכלה וגם אסטרטגיה צבאית-מדינית), אושפז בכפייה כמה פעמים במוסדות לחולי נפש, ברח לאירופה, נקלע לבדידות ולמצוקה, וחזר סבב שנים רבות כתימהוני בהיכלות המדע בפרינסטון. יצירי מוחו מופלאים ומסחררים, המבנים המתמטיים שהמציא והמשפטים שהוכיח הם גאוניים, אך כאלה היו גם הזיות המחלה ומחשבות השווא. כל זה מתועד באלפיים אסמכתאות – מאמרים מקצועיים, מאות מכתבים שכתב בתקופת חוליו, ראיונות שנערכו איתו, עם משפחתו, עם ידידיו, עם רופאיו ועם מומחים רבים. (חבל שרשימת האסמכתאות נשמטה מהמהדורה העברית). סיליביה נסאר, המחברת, לשעבר כתבת כלכלית ב"ניו יורק טיימס" וכיום פרופ'' לעיתונאות באוני'' קולמביה, כותבת בסגנון מאופק, צמוד לעובדות ולאסמכתאות, מציגה בצורה אינטליגנטית את סיפורי הרקע המשובצים בעלילה: הסביבות האקדמיות, היצירות המדעיות, מהותן וערכן: הסכיזופרניה, בתי החולים והטיפולים. כבונוס נוסף היא מתארת גם את סיפור המתח שהתרחש מאחורי הקלעים של טקס הענקת פרס נובל לכלכלה ב-1994 – האם יגיע או לא יגיע לטקס, ואם בכלל אפשר להעניק לו את הפרס לאור מצבו הנפשי – וגם כסף גדול: סיפור מכרז 1994 למכירת תדרי שידור סוללריים בארה''ב, שהיה יישום מוצלח לתורת המשחקים והכניס 10 מילארד דולרים לאוצר האמריקאי. נאש הגיע כסטודנט לקרנגי (פיטסבורג) ב-1945, בתום מלחמת העולם השנייה, שם נשבה בקסמי המתמטיקה, המשיך לדוקטורט במחלקה המעולה למתמטיקה בפרינסטון, התמנה כמרצה במכון הטכנולוגי של מסצ''וסטס בבוסטון וחזר לשבתון בפרינסטון בשילוב עם מכון קורנט למתמטיקה בניו יורק. בקמפוסים מהוללים אלה הוא פגש במאורות מדע כאיינשטיין, ג''ון פון-נוימן, נורברט וינר ואופנהיימר. הקוראים יפגשו בספר מתמטיקאים גדולים רבים, בני דורו של נאש, ילמדו על יצירתם, על קשרי שיתוף הפעולה והתחרות עם נאש. חלקם העניקו לו סיוע רב בתקופת מחלתו. בקמפוסים אלה, בשנים הללו, התרחשה מהפכת מיידע ומדע שעיצבה מחדש את עולמנו. תרומותיו של נאש בגיאומטריה ובאנאליזה עולות ביופיין ובעמקותן המתמטית על הדוקטורט שכתב בגיל 22, שבו נחקר "שיווי המשקל של נאש" לתורת המשחקים: אלא שבו היה טמון, למזלו, מכרה זהב יישומי, שהשפעתו וחשיבותו לתובנת התנהגות כלכלית, חברתית ואף ביולוגית הלכו והתעצמו, והן שהביאו לו את פרס נובל. טבעי איפוא שהספר מייחד מקום נכבד לתולדות תורת המשחקים והצלחותיה, שיישומיה הובילו, בין השאר, את נאש הצעיר, בחודשי הקיץ למתקני ראנד בלוס אנג''לס, שם ריכז חיל האוויר האמריקאי מדענים למחקרים צבאיים ואסטרטגיים. לטובת הקוראים הישראליים ראוי לציין, כי ישראל היא מעצמה עולמית בכמה ענפי מדע מתמטיים, ובהם תורת המשחקים וכלכלה מתמטית, ורבים מבכירי המדענים בישראל ביקרו ועבדו בקמפוסים אלה, ושותפו בהישגים המדעיים. ישראל (ג''וני) אומן, שעלה בגיל צעיר מאהב, והמכונה "דיקן אסכולת תורת המשחקים" בישראל, נזכר בספר כמי שהיהרס נובל במקביל לנאש. עמיתו לפרס ישראל ב2002, אריאל רובינשטיין, פעל בנחישות למתן הכרה פומבית ופרסום לנאש. ולעניין מחלת הנפש. על מחלות נפש אנשיםיודעים מעט מדי, אעפ'' שהיקף פגיעתן בחברה האנושית חמורה כמו סרטן וכמו מחלות לב. סיפור אישי וחושפני, מתועד הייטב, של גאון שחלה בסכיזופרניה והתאושש אחרי עשרות שנים, הוא, מטבע הדברים, חלום של כל עיתונאי, והוא מאפשר אגב כך חשיפה של המחלה ונתונים עליה. נסאר שיבצה בספר מידע היסטורי ועדכני על המחלה המיסתורית, שמעבר להרס החיים גם התמותה ממנה, ובגיל צעיר, היא גבוהה בשל שיעור ההתאבדות בקרב הסכיזופרנים, הגבוה פי עשרה מהממוצע. אני יכולה להעיד שהתיאורים בספר של המוסדות הפסיכיאטריים הפרטיים והממשלתיים, של התרופות ושיטות הטיפול, של רפואה מגששת באפילה, הם אמת עגומה. היום נכנס אמנם לשימוש דור חדש של תרופות, אפיקטיביות יותר,וגם הטיפול המשקם השתפר, אבל חולים רבים אינם מצליחים להגיע לתרופות ולטיפול ולהתמיד בו, וישראל מפגרת אחר המערב ברפורמת החילוץ של תחלואת הנפש מבור הסטיגמה, חוסר ידע וקיפוח קשה במשאבים ציבוריים למחקר, ריפוי ושיקום. במאי הסרט זוכה האוסקר ואישים וארגונים בארה''ב הביעו תקווה שחשיפת הסיפור של נאש תקדם את הרפורמה בבריאות הנפש בארה''ב. מי יתן וכך יהיה גם אצלנו. נסאר מנסה להתחקות אחר הסיבות שהביאו להתפרצות המחלה אצל נאש. הוא גדל במשפחה "תקינה" – משכילה, תומכת ואוהבת – שמצבה הכלכלי היה שפיר אפילו בשנות השפל בארה''ב, ואימו ואחותו תמכו בו נפשית וכספית בתקופת מחלתו. הלחצים שבהם עמד בשנות ה-20 לחייו אינם חריגים. הוא נמנע מלשרת בצבא, הצליח כמדען, ואחרי שנישא לאליסיה עתידו נראה מזהיר ומבטיח. נרמז כאילו "מוחו נשבר" ממאמץ אמביציוזי לפתור את השערת רימן – האתגר המתמטי הכבד והמפורסם ביותר – או לפתור בעיות יסוד בפיזיקה, אך זה לא סביר. ידוע הייטב כי לנטייה לחלות יש רקע גנטי מורכב. תעלומת פריצת המחלה אצלו, בגיל 30, נשארת בעינה. סיפורו של נאש עלול ליצור רושם שיש קורלציה בין סכיזופרניה לגאונות ויצירתיות בולטת. ייתכן שהיא קיימת במחלת המניה-דיפרסיה אבל רוב מחלות הנפש פוגעות בבני אדם ללא הבחנה. התפרצות הסכיזופרניה שכיחה באופן בולט בגילים 16-24, ולפחות בעבר היו סיכויי ההחלמה במקרה כזה נמוכים מאד, מפני שקשה מאד להתגבר על השנים האבודות בגיל צעיר – במיוחד על הפגיעה ביכולת התיפקוד היום-יומי, ופיתוח דחף העשייה, היצירה, הרצייה – מה שנקרא התסמינים השליליים. סיפור ההתאוששות של נאש מרגש, אך פחות מפתיע בתוקף הקריירה והחיים שבנה עד גיל 30. המחלה פגעה רק במעט בתפקודו היום-יומי. ההרס נגרם לכושר יצירתו, לפרנסתו ולמעמדו החברתי. ולמרות זאת, גם ההפי-אנד שלו היום רחוק משלמות: נאש ואליסיה נושאים יחד בעול העזרה לבנם היחיד, ג''וני, שאף הוא מתמטיקאי מוכשר וחולה סכיזופרניה. באחד מרגעי השפיות שבין התקפי המחלה הקשים נשאל נאש הצעיר כיצד מסוגל יוצר רעיונות מתמטיים כה יפים ומוצלחים להיתפס להזיות טירוף. תשובתו הייתה: "הם הגיעו אלי כמו הרעיונות המתמטיים, ולכן האמנתי". הסרט, שנעשה עפ'' הספר, מצליח להמחיש בעוצמה רבה את הקושי להבחין בין הזיות למציאות. בבגרותו סיפר, שאחרי עשרות שנים של סבל הוא למד לזהות את ההזיות ולהימנע מלאמץ אותן, כמו אדם בדיאטה שנמנע ממאכלים אסורים. האם "משטר הדיאטה ליצירי המוח" של נאש יתפתח לתובנה לריסון הסכיזופרניה וריפויה? אם אמנם יתברר שכך הוא, יהיה זה הישג שווה ערך ל"שיווי המשקל של נאש". זהו סיפור גדול באמת, שהמחברת מגישה בתבונה, באמינות וברגישות.

סיכומים נוספים אודות "נפלאות התבונה", הסרט והספר