לפני שנים כשבקרתי בבולטימור ארה"ב נכנסתי לחנות ספרים מקומית (דבר שהפך אצלי הרגל כשאני מגיע למקום חדש) ובאופן אוטומטי נשאוני
רגלי למדור האומנות.
הייתה זו חנות עם ריח של פעם, עם ריח של דפים ישנים מהולים בריח של ספרים שלא מכבר עזבו את מכבש הדפוס.
וכך בעודי נובר בערימת ספרים נפל על ראשי ספר מאחד המדפים העליונים, ניחשתם נכון, הרי שמו הוא כותרת התקציר.
מאז אותו רגע הפך ספר זה המדריך הטוב ביותר שהיה לי אי פעם בדרכי האוטודידקטית בכל מה שנוגע ללימוד עצמי ברישום, ואת הידע שצברתי בעקבות קריאתו ויישומו אני משתדל להעביר לתלמידיי.
על האיש קימון ניקוליידס נולד בשנת 1891 בוושינגטון דיסי.
המשיכה הראשונית שלו לאומנות באה בעקבות חפצי חפציי נוי שאביו היה מייבא מהמזרח הרחוק.
היה צריך לברוח מביתו כדי ללמוד אומנות , דבר שלא היה לרוחם של הוריו.
את שירותו הצבאי עשה באירופה כצייר מפות טופוגרפיות, נושא שבא לכדי ביטוי באחד מפרקי הספר.
אחרי שהות של עבודה בפריס ששם גם הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו חזר לניו יורק, והקדיש את זמנו ליצירה והוראת הרישום.
על אף מותו בגיל צעיר למדי הספיק ניקוליידס להעמיד דורות של אומנים מוכשרים כשחלק מתכונותיו הבולטות הן יחסי אנוש משולבים בחוש הומור וכשרון הוראה בלתי רגיל.
הספר נערך והוצא לאור על ידי תלמידיו הנאמנים שהשתמשו בטיוטות שקימון השתמש בהן בשיעוריו .
בהקדמה לספרו אומר ניקוליידס שהאימפולס לרשום או לצייר הוא כל כך טבעי כמו האימפולס לרצות לדבר. כחלק מהתהליך הוא ממשיך ואומר אנחנו לומדים לדבר תוך כדי תהליך פשוט של ניסיון שבמהלכו אנחנו עושים המון שגיעות כשאנחנו בני שנתיים או שלוש, לכן יהיה זה לא מעשי לנסות ללמוד בשלב זה דקדוק ותחביר. זה מקביל למאמץ שעל התלמיד לאומנות לעשות בשלבים הראשונים של לימודיו. לכן אומר ניקוליידס: ש"הדרך הנכונה ביותר ללמוד לרשום היא הדרך הטבעית". ואין לזה שום קשר לטכניקה או סגנון . יש לזה קשר רק עם התבוננות באובייקט בעזרת כל החושים.
תלמיד האומנות שמנסה לדלג על השלב הזה ומנסה להגיע להישגים מבזבז לחנם את זמנו מדגיש ניקוליידס.
הוא ממשיך ומציין שתפקידו של המורה הוא לא ללמד את התלמיד איך לצייר אלה ללמדו איך ללמוד לצייר.
וכאן אם יורשה לי להוסיף אנחנו יכולים לראותן שאצל תלמידים שלמדו לצייר עיניים , אף ופה שלא בדרך הטבעית ,נוכל להבחין בקלות שכל חלקי הפנים האלה ברישומים או ציורים שונים- דומים.
בסיומה של ההקדמה אומר ניקוליידס:
לא מספיק שאנו מבינים את התיאוריה אנו צריכים הרבה התנסות (לתרגל) כדי ליישם התיאוריה .
וזה בעצם מהותו של הספר הזה: לספק לתלמיד הרישום את התרגילים הנחוצים ליישום התאוריה.
אף על פי שהספר מרתק גם כספר קריאה, זה יהיה דומה לקריאת ספר בהנדסה ללא התנסות בפתרון הבעיות.
הספר מיועד לכל הרמות ואפילו לאומנים שכבר עשו ככברת דרך, למורים, ולכל אחד שעדיין לא שחרר את ניצרת האומן החבוי שבתוכו.
הספר בנוי לפי נושאים ותוכנית עבודה לכל נושא כאשר לכל תרגיל יש גם את חלוקת הזמן הנדרשת .
המחבר מדגיש שאין שום טעם לפתוח את הספר בכל מקום שהוא ולנסות לתרגל זה עלול להזיק במקום
לעזור בהבנה ותרגול.
לכל קטע תיאורטי שאותו יש לקרא היטב יש את תוכנית העבודה הצמודה לו, ואין טעם לדלג לפרק הבא או לנושא הבא מבלי לתרגל מספיק כפי שנדרש בתרגיל.
אין לחשוש מלעשות שגיאות טכניות אומר ניקוליידס – ככל שמהר יותר תעשו את חמשת אלפים השגיאות , מהר יותר תוכלו לתקנן.
מקווה שתהנו כמו שאני נהנתי.
יצירה פוריה.