ארט-נובו

תנועה באמנות, המבוססת על שימוש בצורות קוויות זורמות. תנועה זו הופיעה בתחילת שנות התשעים של המאה ה- 19 באירופה ובארצות-הברית והושפעה, ככל הנראה, מחדירת יבוא של חפצי אמנות יפניים למערב. בצרפת נקראה התנועה על-שם חנות בפאריס. בגרמניה נודעה בשם יוגדנסטיל Jugendstil (על שם העיתון הסטירי "יוגדן") ובאיטליה כונתה "סטילה ליברטי" stile liberty (על שם חנות כל-בו לונדונית). באוסטריה נכרכה התנועה ב"חוג הפרישה הוינאי" (The Vienna Sezession) שנוסד בשנת 1897. הצורות העקלתוניות היו ניסיונות להגדיר סגנון חדש ונמרץ, משוחרר מקדמיות יתירה ובעל יכולת לאחד את האמנויות.
רושמו של "הארט-נובו" היה חזק על האמנויות השימושיות וניכר בעיקר באדריכלות, שהיא שדה המפגש שלהן. חשיבותו של "הארט-נובו" ירדה מיד בתחילת המאה העשרים והשפל נמשך עד שלהי שנות החמישים, שאז הביא החיפוש אחר צורות משונות ועשירות יותר לעליית קרנה של צורת אמנות זו מחדש. תקופה זו סמלה את תחילתו של העידן המודרני. המהפכה התעשייתית התעוררה, החשמל והצילום החלו להתפתח וטכנולוגיות חדשות אחרות בעולם המערבי.