מהי "המסכת"?

שיטת "גיוס התרבות" ליצירת כור ההיתוך הארץ ישראלי והסברת הערכים הציוניים, החל משנות השלושים ואילך לימי קום המדינה, תוך שימוש בשירים/קטעי קריאה/ במוטיבים בעלי אופי חקלאי- מקראי – לאומי , בעיקר לקהל הצעיר החילוני –שיכולים לשמש ''שגרירי תודעה''.
   ייסוד הקבוצות הקיבוציות של אנשי העלייה השנייה – החל לעצב את פני החברה הארץ-ישראלית דאז, תוך רצון לתת נופך אינטימי- משפחתי במקום זה שהתפורר בגולה עם עלייתם לארץ ישראל. בתוך כך – עם התרחבות התנועה הקיבוצית והרצון להנחיל ערכים הקשורים לגאולת הארץ (במובנה החקלאי התיישבותי) ורעיונות לאומיים- חלוציים, של עם השב לאדמותיו, התפתח מימד השירה בציבור וריקודי העם. אך משהו בכל זאת היה"חסר" בהנחלת ההוויה הלאומית וחינוך הדור הבא. אזי נהגה רעיון "המסכת".
   "המסכת" – הינה תצרף של פריטי תרבות (שירים, דיקלומים, קטעי דרמה, קטעי מחול, צעידה טקסית, קריאת סיסמאות, קטעי מחזות, קריאות הקהל, תפאורה ייחודית ועוד) – המיוחדים לביצוע בנושא מסויים. ביצוע המרקם התרבותי במסכת – נעשה על ידי סולנים, קריינים, מקהלות מדברות/שרות, קהל אקטיבי שר/עונה.  
   בהיבט היסטורי – פיתוח המסכת נעשה בשת"פ של הקק"ל (מח'' הנוער) והסתדרות המורים, כהבנה לחשיבות המגע למול הקהל הזמין והצעיר בארץ ישראל, היכול להעביר את הרשמים אותם קלט להוריהם (אנשי עלייה ועמל בד"כ) ולדור הבא אחריהם. כמו כן היה רצון עז ליצור מסורת חדשה ואחידה, שאינה "רק" על בסיס דתי. כמה נתונים על המסכתות: 
*התקיימו בעיקר בחגי הטבע (האסיף- סוכות, האביב- פסח, הקציר- שבועות) והסתיימה בד"כ בריקודי עם.
*המסכת הראשונה היתה בקיבוץ בית-אלפא, בוצעה ע"י חברת הרועים ונסבה על עדרי הצאן והגז.
*הנושאים הראשונים בהם עסקו: פסח- והעלייה ממצרים, בית השואבה (בקיבוץ נען).
*סדר הפסח הדתי היווה את ה''מודל'' למסכתות החדשות. לאורך השנים גובשה מסורת לכל ''סוג'' מסכת, כך
 לדוגמא שירי ט"ו בשבט ("השקדיה פורחת", "כך הולכים השותלים" של ידידיה אדמון), שירי פסח ("עבדים
 היינו","בצאת ישראל ממצרים","הא לחמא עניא"- יוצאי ההגדה הקיבוצית), שירי שבועות ("סלינו על
 כתפינו","פרי גני הנה הבאתי") או טקסי קציר והבאת העומר, עצרות לנוער בגליל, מסיבות/קריאה/הצגה על
 קרן היסוד ומפעליה, מסיבות לערבי שבת ומועד לבתי הספר וחברות הנוער, חגיגות ציון עלייה לקרקע – ועוד.
*המסכתות שמשו כר פורה לכתיבה והלחנת שירים ודקלומים רבים, שחלקם התפתח לריקודי-עם.
*"קהל הצרכנים" היה בארץ, אך גם בחו"ל- כאמצעי מרכזי להעברת המורשת הארץ-ישראלית טרם עליית העולים לארץ וכן לחיזוק קשרי הקהילות בחו"ל למול זו שבארץ.
   גם כיום – לא נעדר מקומה המכונן של "המסכת". היא ''מופיעה'' בטקסים שונים בבתי הספר, במוסדות, בקיבוצים וטקסים ציבוריים שונים בעיקר כאלה בעלי אופי לאומי. בשנות החמישים – מחזאי התיאטרון הישראלי היו עדיין ''שבויים'' במודע ולא במודע ברעיון מתכונת ''הגיוס'' בסגנון המסכת, ברוח המציאות דאז. בשנות ה- 60 דווקא היו מעין נסיונות לעסוק באפיקי ז''אנר אחרים, אך בשנות ה- 70 ואף יש הטוענים כי גם כיום במידת מה, יש חזרה מסויימת לסוג של תיאטרון ''מגוייס'' (השונה מימי הפלמ"ח…) ברעיונות חברתיים וכו''.