שנות ה- 50'' וה- 60'' עתירות ''אלביס'' ו''ביטלמניה''. המושג "רוקנ''רול" – הטעון מינית כלכך – גורם לצעירים בעיקר לנוע בקצב
פעימות החשמל. המהפכה החלה – ופתחה את העידן הישראלי.
התקליטונים מחו"ל ושעות האזנה ל"רדיו רמאללה", התחילו ''להזיז'' את הצעירים וגם את האמנים בישראל. דני שושן (אז – טרום סולן להקת הצ''רצ''ילים והאריות) אומר: "אהבתי את ''התרנגולים'' והלהקות הצבאיות, ששיריהן התבססו על הרמוניות, אבל
קיבלתי את המכה של החיים כשהתחלתי לשמוע אלביס. זה היה אטרף במוח" (ראיון של חן נבל אתו – פורסם 7/3/2003).
המקורות לצמיחת הרוק הישראלי – הם בראשונה ההאזנות לחומר שהגיע מחו"ל לישראל (הנבנית בכל מובן):
$ אפריל 1955
ביל היילי בשירו "רוק בבית הסוהר" (מהסרט "זרע הפורענות") – מהווה פתיחה ''עולמית לרוק.
$ 1955 – 1959
צ''אק ברי מהווה חיקוי למרדנות, למקצבים, לגיטרה החשמלית, לתנועות הבוטות בהופעותיו.
$ 1957 – 1959
באדי הולי עם הרכב נגינה מיוחד (''הארבעה''), כתבנית להרכבי הפופ העתידי: 2 גיטרה,בס,תוף.
$ 1955 – 1958
אלביס פרסלי "מלך הרוקנ''רול" ומפיצו: מגוון סגנונות (עממית, בלוז, בלדות, צעקנות, מרדנות).
עיצוב השיער והלבוש
תנועות הופעה – בוטות וארוטיות
$ המוסיקה והקהל שותפים:
הקהל ''מגיב'' בעוצמה.
''התקליט'' – יציר ה''בישול באולפן'' – הוא מכפיל העוצמה!
המקורות הפנים-ישראליים לצמיחת הרוק הישראלי:
A זמרים ומגישים המזוהים עם "המוסיקה הסאלונית" – הם אלה שהפיצו אותה, כולל במועדוני לילה ובתי קפה
(אז לא היו פאבים ודיסקוטקים) אלה היו אנטי-תזה למבצעי ושירי ''ארץ ישראל''. דור ה''טרום רוקנ''רול''.
A "ההפצה" – דרך חברות התקליטים (הד ארצי, מקולית, התקליט, ישראפון) – עבור ''שירי מולדת'' ו''סאלונים''
וגם על ידי "שירונים" אד-הוק, הכוללים תווים .
A שידורי הרדיו – רשת "הגל הקל" (רשת ב'') – בתפקיד המפיצה הראשונית להטמעה… (כך טוענים הם גם כיום).
A המקצבים – מהשוק העולמי (טנגו, סלאו, ולס, רומבה, פוקסטרוט ועוד), לעומת ה"הורה", "צעד תימני" וכו''.
A מגוון השירים – כלל לועזיים מתורגמים ומקוריים: הכותבים והמתרגמים נתנו ביטוי לתכנים פנים ישראליים,
אך גם על אהבה/ החיים/ כללי-עולמי (בעיקר כי לא יכלו ''להתברג בקליקה'' המקומית של "השורה הראשונה".
המלחינים הקלידנים פיתחו את "המסלול הסלוני" – עבור מבצעים "שלאגריסטים" דאז - בארץ.
A תיאטרון הרוויו / זמר הקברט / מסביב לפסנתר ב''פיאנו בר'' – היו התחליף ל''מסביב למדורה'' או לממסד
"הבימה". תחום הבידור והבילוי הקל התפתח מאוד, כמו המאלתרים במועדוני הג''אז בארה"ב…
A "אב רוחני" ומעשי – שמוליק קראוס וגם אריק
איינשטיין ושלום חנוך.
הדרך והשינויים אותם עבר הזמר הישראלי המסורתי – לכיוון הרוק הישראלי:
* הצליל הגיטרות החשמליות והסינתיסייזר, המקצב אלקטרוני - החליפו את האקורדיאון והצליל המעודן של
חליל הרועים הישראלי והדרבוקה. הרכב בסיסי של 2 גיטרות , בס ומערכת כלי הקשה – היו ''הכרחיים'' לרוק.
· שינוי באופי הזימרה ע
כךגם ריבוי להקות הקצב ("האריות","הצ''רצ''ילים","עוזי פוקס והסגנונות","השוקולדה").
* העמדה "ראוותנית" – סגנון חדש בלבוש (מבריקים ובסגנון אלביס – כולל התסרוקת).
עמידת פיסוק, תנועות גוף בוטות, המקרופון והארוטיקה באחיזתו
שילהוב הקהל, קריאות למיניהן, קפיצה לקהל ושילובו בשירה…
אפילו בלהקות הצבאיות – מרכז ההסכמה הישראלית–היו השפעות ''כבדות'' (רוזנבלום):
הנגינה והעיבוד, השירה והתנועה (הנפות ידיים/ מחיאות כף קצביות וכו'') – "שיר לשלום" הוא מאפיין טוב!
* אולפן ההקלטות – כמקום מרכזי לעריכה ו''בישול'' השירים, לפני שיווקם האינטנסיבי: שימוש נרחב
באלקטרוניקה, פלייבק, ערוצי הקלטה רבים.
* התכנים – מותאמים לרוח הכללית בעולם: "''אנטי ממסדי" ואנטי מלחמתי, אהבה, פרחים… ("שיער" ועוד).
סגנון הכתיבה יותר ישיר ואישי- יומיומי ("למה לי לקחת ללב", "מה איתי?").
* מבצעי השירים – הם כעת המרכז: הם מחוללי היצירה עצמה, הם מופיעים ומלווים את עצמם למול הקהל.
* יותר ויותר נשים – מעורבות ביצירה: מלחינות וכותבות מבצעות את יצירותיהן. מהפכה מינית ברוח העולמית.
· "הממסד" – בתחילה דחה את ''התופעה'', היו ביקורות קוטלות, הדיסקוטקים הראשונים ברמלה – היו "פשע". אך אט אט – היו נקודות חיבור עד ההטמעה ב''זרם המרכזי'': חיבור הצ''רצ''ילים והפילהרמונית (1970), קבלת שעות שידור במדיה, הופעת העיתון "להיטון", העלאת המחזמר "שיער" ב"קאמרי", השפעות מוסיקליות על המחזמרים בכלל – ובמיוחד על הסטירי פוליטי.
· קיים ויכוח בין מעצבי הזמר הישראלי – היכן הייתה נקודת ההתחלה של הרוק הישראלי. על רובם מוסכם כי שמוליק קראוס היה האב המייסד, "החלונות הגבוהים" – היוו את הצוהר האמיתי לקהל ולאוזן הישראלית וכי מה שבא אחר כך – בנה את הדורות הבאים: תקליטי אריק איינשטיין ("שבלול","פוזי","פלסטלינה"), שלום חנוך – האיש והתופעה, הצ''רצ''ילים, מתי כספי, שלמה גרוניך, צביקה פיק (יורש של איינשטיין…) ועוד.