נפילת רומי אז ועתה

תעודה מהמאה השנייה לספירה אותה חיבר פובליוס אניוס פלורוס  ,Publius Annaeus Florus היסטוריון רומאי, שחי בשנים 70-140  לספירה. הוא נולד בפרובינציה "אפריקה", לשעבר קרתגו שנכבשה ונחרבה כליל בידי רומי. (היום מערב לוב.) את פירסומו רכש פלורוס בחיבור בן ארבעה כרכים, "קיצור תולדות רומא" (מימיו של רומולוס עד ימיו של אוגוסטוס) Epitome de gestis Romanorum.
התעודה  מצויה בכרך השלישי והיוותה מעין הקדמה לפרקים בהם סקר פלורוס את  המרידות ואת מלחמות האזרחים ברומא שבאו בעקבות המלחמות והכיבושים, שלדבריו גרמו לנפילתה של הרפובליקה. בהמשך, אפשר לומר, הן תרמו לחורבנה של האימפריה. בטכסט התעודה, המובא כאן תוך קיצורים ובתירגום חופשי (המבוסס על שני נוסחים, בצרפתית ובאנגלית), נאמר בין השאר:
אינני יודע האם לא היה עדיף יותר לעם הרומאי להסתפק בשליטתו על סיציליה ועל אפריקה, ואולי אפילו לוותר על שליטתו על שתי פרובינציות אלו ולהסתפק בשליטתו רק על ארצו בלבד, איטליה - מאשר להתפשט ולהרחיב את שליטתו עד כדי כך שקרס תחת כובד עוצמתו. בפועל, מה היה מקור מלחמות האזרחים אם לא השגשוג המופרז? ראשונה להשחית אותנו היתה סוריה המובסת; אחריה היתה זו הירושה האסיאתית של מלך פרגמון. שפע האוצרות והעושר  פגע פגיעה אנושה במידות הטובות של הדור וגרמה לחורבנה של הרפובליקה שנבלעה על-ידי השחיתות שלה עצמה. מדוע העם הרומאי תבע מהטריבונים שלו אדמות ומוצרי מזון אילולי אולץ לכך על-ידי הרעב שנגרם על-ידי שפע המותרות <מהם נהנו רק מעטים – י"א>? (...) כלום מלחמות העבדים אינן תוצאה של מספרם הגדול מדי של העבדים? צבאות הגלדיאטורים לא היו קמים על אדוניהם אם אלה שביקשו לשאת חן בעיני העם הלהוט אחר מופעי ראווה אשר בעבר  שימשו לעינוי  אויביהם הפכו אותם לזירות התגוששות? עתה, ביחס לתופעות השחיתות המתעצמת, האם הרדיפה אחרי מישרות וכיבודים אינה שואבת השראתה מאותו שפע עושר? (...) שוב, האם משתי ההוללות והרדיפה אחר מותרות  אינם נובעים מאותו שפע עושר שהצמיח גם עוני נורא (...) האם השאיפה העזה לאימפריה ולשלטנות אינה נובעת משפע העושר?
האין זה מזכיר לנו גם זמנים ומקומות אחרים מאשר אותה עת בתחילת הספירה הנוצרית ברומא?