טיסנים – טיסנאות

טינסאות זה תחביב העוסק בהרכבת והעפת טיסנים, דגמי מטוס יחודיים ועוד.
התחביב חדש יחסית – כמו המטוסים עצמם וזה תחביב שהתפתח והחל לצבור תאוצה בשנות השלושים של המאה הקודמת. טיסנים באים בגדלים, חומרים ואיכויות שונות – יש טיסנים העשויים מפיברגלס, עץ, מתכות שונות. יש טיסנים עם מנוע, יש דאונים ויש אפילו דגמים שמגיעים לגודל של 1:3 מול המטוס האמיתי.
טיסן האו מודל שאמור לספק העתק למטוס המקורי. טיסנים נבננים על פי חוקי האוירודינמיקה – כשם שנעשה בבניית מטוסים. העץ הפופלארי ביותר לבניית דגמי טיסנים הנו עץ בלזה הנחשב לעץ קל ואמין. אומנם קלות הטיסן חשובה, אך חוזקו בפני הכוחות הפועלים עליו באוויר – לא פחות חשוב.
הטיסנים המופעלים על ידי מנוע, זוכים לרוב למנוע בבערה פנימית (כמו ברכבים) עם צילינדר אחד. החל משנות התשעים הגיעו טיסנים עם מנוע בעל ארבע פעימות, טיסנים עם מבנים פלסטיים קשיחים ומנועים חשמליים. הטיסנים המונעים על ידי מנוע חשמלי, נחשבים אמינים יותר ושקטים הרבה יותר.
שיטה נוספת להנעת טיסנים, היא שיטה זולה, שקטה אך קצרת טווח – מנוע המופעל על ידי שיחרור גומייה המסובבת את מנוע הטיסן לזמן מוגדר.
השיטות המוזכרות לעיל משתמשות כולן במדחף, אך בשנים האחרונות החלו להיבנות דגמי מטוסים ו/או טיסנים עם מנוע טורבינת סילון. מנוע טורבינת סילון צורך דלק סילוני ודלק אופנועים. בגלל עוצמתם ומורכבותם של מנועים מסוג טורבינת סילון, ניתן להתשמש בהם רק בדגמים גדולים ויציבים. ישנם מעט דגמים, מאד ייחודיים ומאד יקרים המשתמשים במנוע רקטי ודלק מוצק.
צלע הר, היא דוגמא למקום שיגור מצויין עבור טיסנים. כדי להתרומם, זקוק הטיסן למשב רוח או זרמי אויר חמים, כדי לדאות על כוח עילוי זמני.
שני סוגים נוספים של טיסנים שראוי לציין הם הטיסנים על כבלים (צד אחד מחובר לטיסן, צד שני בידי המטיס ומשם מועברות פקודות ישירות לדגם המעופף) וטיסנים המופעלים על ידי גלי רדיו. מקלט שנמצא על גוף הטיסן, קולות אותות (המתורגמים לפקודות) ממשדר הנמצא במתקן שליטה (שלט נייד לרוב) על הקרקע.
בארץ ישראל, תחום הטיסנים מפותח מאד (רבים תולים זאת בעובדה שמאז קומה, מדינת ישראל 'מחזיקה' חיל אוויר משגשג ומתקדם) וניתן למצוא אגודות ומועדונים רבים העוסקים בהרכה והטסה ברחבי הארץ.
Dbase