הפרעת קשב וריכוז היא תסמונת המאופיינת על ידי אימפולסיביות, הפרעה בריכוז ופעילות יתר. התופעה פוגעת ב-3% עד 5% מהאוכלוסיה והטיפול
בה הוא חינוכי, פסיכולוגי ופארמקולוגי. רוב הילדים עם הפרעה זו יכולים ליהנות מטיפול תרופתי.בדרך כלל אין קושי לקבל החלטה אם לטפל תרופתית בילד אם התסמונת מלאה, אך יש להדגיש כי
הטיפול יעיל גם בחולים לא טיפוסיים, כמו בילדים חולמניים ללא פעילות-יתר, או ילדים בעלי קושי להתנתק מגירויים ולעבור למטלה הבאה, ילדים איטיים ובלתי מאורגנים.הריטלין גורם להרמת המיקוד ומונע תנועתיות יתר. המינון נקבע עפ"י משקל גופו של הילד, עפ"י סדר היום שלו ולפי הערכה רפואית- בדיקת דם ולב.השפעה הטיפול
התרופתי: שיפור תפקודי הקשב, תנועתיות היתר והאימפולסיביות.שיפור ביחסים הבינאישיים (חברתי- קב' השווים והמשפחה)שיפור תפקודי הלמידה והחשיבה (דיוק הביצועים, זמן התגובה)השפעות לוואי:לטווח הקצר:ירידה במשקלקשיי הירדמות וסיוטי לילה (20% דיווח על כך)שינוי במצב הרוח, אי שקט, נטייה לדכאונות (20% דיווחו על כך)טיקים ותנועות לא רצויות (פחות מ 1%, אלה שהיו להם טיקים קודם, מצבם הוחמר 13%).החמרה של סימפטומים (פחות מ- 1%)לטווח ארוך: השפעה על הגדילה- יש מחקרים המעידים על האטה בגדילה ויש כאלה שלא מצאו האטה בקצב הגדילה. יש מחקרים שהראו האטה בגדילה והשלמה מאוחר יותר.התמכרות לתרופות או לסמים בגיל מאוחר- במחקרים רבים נמצא כי שימוש בריטלין אינו ממכר, וצריכת התרופות מאוחר יותר נמצא בשיעור זהה לאוכלוסיית הבקרה.תרומת הטיפול התרופתי:בתחום ההתנהגותיבתחום הקוגניטיבי- שיפור בולט בריכוז, בזיכרון לטווח קצר.בתחום הלימודי- שיפור בבית הספר ביעילות בלמידה, יכולת התמדה, שיפור בציונים.בתחום החברתי- שיפור בתפקוד משפחתי, בעיקר יחסי אם-ילד ובתיפקוד החברתי.ביקורת על הטיפול התרופתי:תופעות הלוואי (לטווח קצר וארוך).אינו מרפא.