אדלר

אלפרד אדלר תיאורטיקן ופסיכולוג אשר הגה בתחילת המאה ה-20 תיאורייה יחודית ומרתקת . הוא היה תלמידו של פרוייד , היה בחוג המכובד של מדענים שעבדו יחד עם פרוייד .ופרש יותר מאוחר והגה תאורייה שונה בתכלית ביחס לתאוריות פסיכולוגית שונות שרווחו בתקופה. תלמידו דרייקורס המשיך והפיץ את תורתו של אדלר ברחבי העולם בעיקרבאמריקה , ובארץ הפיץ אותה הפסיכולוג הידוע אחי יותם ז"ל אשר היה ממייסדי מכון אדלר בישראל . ( אני הייתי תלמידתו של דור הררי אחד המרצים המוערכים והמרתקים ביותר במכון ) יסודות הפסיכולוגייה האדלריינית מושתתים על חמישה עקרונות בסיסיים : 1. חברתיות 2. סובייקטיביות 3. מטרתיות 4. בחירה 5. והוליזם החברתיות - היא מושג יסוד אשר מטרתו לומר שהאדם נולד כיצור חברתי , והוא שואף להשתלב בקלות ובמהירות במעגלים החברתיים השונים הסובבים אותו כבר מילדות . מטרת העל של כולנו היא להשתייך .החברתיות , בונה את בטחונו העצמי של האדם ותורמת לו לתחושת השייכות , וכאשר האדם שייך הוא תורם , הוא פורח , ומתפתח בצורה בריאה כאשר הוא מוקף בתמיכה אשר תורמת להתפתחותו הכללית כאדם , ללא אותה השתייכות , האדם אינו יכול לממש את מירב הפוטנציאל הטמון בו . סובייקטיביות - אדלר מתאר את האדם האינדוידואל אשר פועל בצורה סובייקטיבית , מגיע עם זווית ראייה המיחדת אותו כאדם עם שאיפות ורצונות,ובתרומתו לסביבה הוא מביא עימו אתהשקפת עולמו , וע"י כך הוא משתייך לחברה. מטרתיות- האדם מתפקד בעולם בצורה מטרתית לכל פעולה שלו יש מטרה אישית או חברתית אשר באה מתוך רצונו להשתייך לסובבים אותו במעגלים השונים של החיים , ואת אותן מטרות הוא מבטא ע"י תרומה לחברה בעשייה במגוון תחומי החיים . בחירה- האדם בוחר כבר מיום לידתו . כתינוק הוא בוחר להביע את בחירותיו , ורצונותיו באמצעי הביטוי המוגבלים השייכים לגילו , הוא עושה זאת בעזרת הבכי , כך הוא בוחר לידע את האם ואת הסביבה שהוא רעב או שיחליפו לו את בגדיו בעקבות צרכים שעשה , וכמובן לידע את הסביבה שהוא זקוק לתשומת לב , את זאת הוא עושה לעיתים ע"י כך שהוא זורק צעצוע , או צועק , האם הנחפזת להרים את הצעצוע , אינה תמיד מודעת שפעולה זו נועדה לרכוש את תשומת ליבה .עפ"י אדלר אם פעולה כזו חוזרת על עצמה מספר פעמים יש לעיתים להתעלם מהילד שמטרתו היא תשומת לב ,לעומת הענות מיידית לכל ניואנס שכזה גורמת לפינוק יתר . אדלר דוגל בשיטת העידוד באופן שוטף בחיי היומיום של הילד ככלי אשר תורם להתפתחותו החיובית במהלך החיים , אך מאידך הוא ממליץ להציב גבולות ברורים. וזאת נעשה ע"י גישה אסרטיבית תוך נתינת חופש בחירה במקביל לאותם גבולות . הוליזם - אדלר טוען שהאדם הוא יחידה אחת שלמה - כעולם ומלואו , זהו עולם שלם של בחירות , רצונות , שאיפות , מחשבות ודרכי פעולה, מושג זה מתחבר למושג האדם האינדוידואל של אדלר אשר מהיותו יחידה שלמה בפני עצמה מתוך עולם הרבה יותר רחב ממנו אשר בו הוא נדרש לתפקד בחיי היומיום ולהטביע בהם את רישומו. בסיכומו של דבר ניתן לראות כיצד יסודות בסיסיים אלה בתורתו של אדלר שלובים אחד בשני , כמו שרשרת בלתי נפרדת של דרכי פעולה של האדם . הערה: אדלר שדגל בבסיס התאורייה שלו במושג הבחירה של האדם עוד מרגע לידתו, לא התעלם ממושג הדטרמניזם ( כלומר גורליות) אך הוא טען בצורה זו או אחרת שגם אותו דטרמניזם ניתן לשליטה ו/או שינוי. דעתי האישית: למרות שאני חסידה של אדלר , אני עדיין חושבת שמעבר לבחירה ישנם תחומים בחיינו שהם דטרמניסטיים , לצד תחומים רבים אחרים שאותם אנו בוחרים . הקושי בעצם הוא להבחין בין מאורעות הקשוריםל"יד המקרה" (גורל)לבין אלה שאנו במו ידינו בנינו אותם , כלומר בחרנו וזהו פרדוקס גדול ומרתק בפני עצמו ( אבל זה כבר אשמור לתקציר אחר )