מה יהיה עלינו ועל עולמינו?

יש החוזים שב-20 השנים הבאות יחול שינוי דרמתי, זמן של היתנקות.
הופעתו של הנשק הגרעיני מסוגלת לגרום לחיסול עולמי.
מגפת האיידס התפשטה לכל כדור הארץ.
רעב ומחסור קיימים במימדים כה קיצוניים עד אי יכולת לקרוא עליהם תיגר.
חוסר האיזון האקולוגי אף הוא גורם כבד משקל במצבו הנדיף של האדם בימנו: גשם חומצי, זיהום אוויר, חמרי הדברה וכו' הרעילו את הסביבה.
האוויר משפיע על ריאותיהם של תושבי הערים הגדולות , נשורת גרעינית נישאת עם זרמי האוויר.
מקורות המים עמוסים בחומרים כימיקליים, יצורי ים מתים, במי השתייה עולה רמת הרעילות.האדמה ניזוקה מהשימוש הממושך בחומרי הדישון, עד לידי כך שהיבולים עצמם רעילים .
החור בשכבת האוזון מפרק את מעטפת ההגנה האטמוספרית, וקרני השמש מעניקות החיים מהוות סכנה ממשית לבריאות.
מדי שנה נכחדים אלף זנים.הליכי חשיבה רגילים אינם מעניקים פתרונות למשברים הגלובליים שלנו.עלינו לעבור לסדר חשיבה גבוה יותר, שיעביר את מערכת הערכים שלנו מהצורך של הפרט לצורך של הכלל.
כיצד ניתן להגשים זאת?אירגונים גדולים מאחדים אנרגיות בתגובה לדאגות גלובליות. זוהי תנועה המתרחשת ברמת השורש של החיים ולקיחת אחריות למען רווחת החיים על פני הפלנטה.
תנועה מרשימה לא פחות מתרחשת בתחום הטיפול הבריאותי והעלאת מודעות להשפעתם של מוצרי מזון שונים על הבריאות, והשפעת גישות ואמונות על המצב הבריאותי.אנשים החלו לנקוט צעדים דרמטיים כדי לחיות, לחשוב, לנשום ולאכול בצורה אחראית יותר וזה מצביע על שינוי של עדיפויות אנושיות בסיסיות, שעל פיהן הפכה הבחירה האישית האחראית לערך.כנראה שאין דרך למדוד את השפעתן של בחירותנו על איכות חיינו וחיי הסובבים אותנו. עם זאת, מרתק לעקוב אחר תגובת השרשרת של סיבה ותוצאה בחייו האישיים של אדם אחד.מתברר לא פעם שדרוש מעשה מודע אחד בלבד על מנת להפעיל את אנרגיית השינוי, ואין הכרח שההחלטה תבוא מעמדה של מודעות. כל החלטה שבה אדם נוטל שליטה גדולה יותר על איכות חייו תוביל בסופו של דבר להעלאת המודעות שלו. צורת החשיבה של אחריות אישית נשתלת היטב במודעות שלנו, ומרגע שנשתלה היא תתקשר איתנו בכל הזדמנות אפשרית.באותו אופן מתבצע שינוי על פני כדור הארץ. איש אחרי איש, בחירה אחרי בחירה.השינוי הדרגתי. השפעותיו- דרמתיות.
אנשים המודעים לבריאותם נעשים מודעים לשלווה, כי בלתי אפשרי לשנוא ולהבריא בו זמנית.גם אם התחלנו למשל מנקודת ההתחלה של רצון לעצור את תהליך ההזדקנות של צורתנו הפיסית, בד בבד נגיע לגילוי העצמי הפנימי שלנו. נבין שרגשותנו משפיעים על גופנו.אין זה משנה אם האדם מגיב על ידי הגדלת בריאותו האישית או על ידי הצלת יערות הגשם בדרום אמריקה. מה שקובע הוא העובדה שעל כל אחד מאיתנו להגיב בצורה מסויימת כדי לסייע בהבראת כדור הארץ. מדובר במאמץ גלובלי לרפא את מערכת החיסון של האדמה. תוצאת מאמץ זה הינו רוחניות מאוחדת, המכבדת את קדושת החיים.
מחשבותינו אמיתיות. יש להן אנרגיה והיא יוצרת.היא יוצרת את החומר שהוא גופנו, ואת החומר שיוצר את ההתנסויות שלנו ואת הפלנטה שלנו.הגענו לעידן שבו עלינו להקטין את המרחק הקיים בין אינטליגנציה פיסית ולא פיסית.עקרון ההחלמה הוא רוחניות בתנועה. האנרגיה של מודעותנו היא אמיתית, והיא מהווה כח יצירתי.
המודעות משחררת אדם מן הצורך להרגיש כקרבן הנשלט על ידי אתגריו. איכות זו של כח אישי הופכת מודעות אנושית רגילה לכח המקרין אלגנטיות וחן. ניתן להבחין בקלות מתי אתהזוכה בנוכחותו שלאדם לידך,שבטחונו האנושי מאפשר לו לחוש את האחדות וחוסר הפערים בין בני האדם. איכות זו היא קרקע פוריה לזרעים של אהבה ללא תנאי וללא שיפוט.. אדם זה התעורר להבנה כי הוא יוצר, ופועל לכיבוד כח זה באהבה, תבונה וחמלה.
מודעות לא תהפוך בהכרח את חיינו לקלים יותר, ואין היא תרגיל אינטלקטואלי.האתגרים יבואו מהרגשות ולא מהאינטלקט שלנו. ריפוי הקשיים שבמחסן הרגשות: הפחדים, חוסר הבטחון יהיה האתגר שלנו שוב ושוב.כל אדם הנכנס לחיינו משקף מימד כלשהו מישותנו.לעתים קרובות קשה לנו לראות בבירור את ההשתקפויות החבויות מתחת לאישיות של האדם. אם נצליח להתבונן אל מעבר לתכונות האנושיות, נראה את עצמינו במעמקי המוטיבציות, הפחדים, נקודות הכח והחמלה של אדם זה.
אי לכך, אין כל טעם להטיל אשמה על אחרים.
לחיים אין כל גבולות. גבולות בין מדינות הם מלאכותיים ומנסים ללמד שאנשים אלה שונים מאלה. הם חסרי משמעות כי נאמנות שייכת לחיים עצמם בלבד.לחיים אין כל גבולות.הם פורחים בכל מקום שבו קיימת אהבה.עינו להתעלם מכל הגבולות המלאכותיים המפרידים אותנו מהאחדות החיונית של החיים: החי, הצומח, המינרלים.לכל צורות החיים יש מודעות. מה שקיים באחד קיים בכל: כל מעשה חיובי ושלילי שאנו מבצעים משפיע על כל מה שהנו חיים.
מחשבותינו הן מערכת תקשורת מרובת רמות, שבה ניתן לבצע פעילות כמו ריפוי מרחוק.מחשבות הן כח, עלינו לשמור באופן קבוע על נקיונן.עלינו לרפא את התמכרותנו לאלימות על כל סוגיה:מילים, הרגלים, מחשבות.עלינו להשתחרר מכל דבר מלאכותי (סמים, אלכוהול, הרגלים שליליים, פחדים) המפריד אותנו משאיפותינו האמיתיות וגורם לנו לאבד כח.
אם נזכור תמיד שאנו בעיצומו של תהליך-החלמה, נהיה מודעים לכך שאנו יוצרים את בריאותנו מדי רגע:גופנו מגיב כל רגע למחשבות, לרגשות, לתחושות ולהתנסויות שלנו.לשם החלמה דרוש לנו אמנם כח רצון, אך גם חמלה עצמית. לא נכעס על הגוף ש'בוגד', אלא נבטח בתהליך ההחלמה. נאזין למה שהגוף שלנו צריך ולמה שהנפש שלנו צריכה.התנאי לכל הנ"ל הוא הערכתנו את עצמנו ואת חשיבותה של רווחתנו.הקשבה לקול הפנימי של נשמתנו תבוא תוך תרגול ואימון רוחני. נלמד לאהוב. נחליט להיות אלגנטיים מבחינה רוחנית, המאמץ יאפשר לנו לקטוף את פירות הבריאות, התבונה והחמלה ולהפוך לכלי של שלווה.