מסעות בארצות המזרחהם מפגש אנושי מרתק וצבעוני.. בעת הטיול לאורכה ולרחבה של
ווייטנאם,פגשנו:ילדים הנישאים על גבות אימותיהם,
מפליאים בשלוותם ובנינוחותם(בהתאם לעיקרון הרצף..);הנערות היפהפיות ההולכות ומתבגרות ואינן מאבדות את חינן אפילו כשהן מזדקנות ומאבדותשן או שתיים...והתלבושות המסורתיות המושקעות לפרטיהן-תאווה לעיניים וללב..
אוכלהשוק הכפרי,שאינו מיועד לתיירים דווקא,מציע מגוון מוצרים צבעוניים שהעין מתקשה להכיל.הוויאטנאמים מרביםלאכול בחוץ,כך שהמדרכות בערים ובעיירות מלאות בייצרני מזון מהיר מכל הסוגים והמינים.זה מתחיל בילדים הצעירים מאד, שכבר מלהטטים היטב עם צמד מקלות האכילה שלהם,ממשיך דרך תלמידי בית הספר שעם תום לימודיהם מתיישבים ברחוב לארוחתצהריים.לעת ערב נאספים בני הנוער, מתיישבים על המדרכות לבלות ולאכול. מלבדם נראה אתכל עוברי האורח והעובדים. גם שוק הבשר המגוון מציע מכל טוב.
דת ואמונה–הבודהיזם הוא הדת השלטת בווייטנאם, אך לצידה קיימות כתות ודתות נוספות.שלא כמו בתאיילנד השכנה,שבה בכל פינה ניצב מקדש או לפחות פסל בודהה כרסתני, בווייטנאםהמקדשים אינם צורמים בכמויותיהם.בווייטנאם קיימת דת
צעירה המזכירה במידה מסויימת את הבהאים. היא נפוצה בדרום
ווייטנאם בלבדובמסגדה המצועצע מתקיים מדי צהריים טכס תפילה ייחודי של כמה עשרות מאמינים לבושי לבן בעיקר, הכורעים ומתפללים בליווי תזמורת ומקהלה מונוטונית להפליא.בעיירה טאי-מין נכנסנו למקדש הדת כאו-דאו, המרשים ביופיו.סיפור יוצא דופן על גירוש שדים ורוחות שנכנסו לגוף אישה צעירה (נשואה +),אשר הדיבוק מנע ממנה חיי משפחה מאושרים:המשפחה כולה התגייסה להשיג את הסכום הדרוש לקיום טכס מטהר. הטכס נערך על ידי שני צעירים, וזקנה המשמשת כמדיום.האישה המסכנה עוברת 36 מחזורי החלפת בגדים (עליונים), ריקוד, תיפוף,שאיפת סיגריה ועוד תנועות שונות כדי לשכנע את המזיקים לפרוח להם מגופה..ומסביבם-הנזירים הבודהיסטים היפהפיים, ומורם הרוחני הנזיר הוותיק,ואנחנו- התיירים ההמומים...אם איני טועה, האישה ייצאה מהטכס כשהיא סחוטה, אבל-מאושרת,וכך גם בני משפחתה!
את כל התמונות האלה ואחרות ניתן ממש לראות ,בצילומים נהדרים,באתר של מורג.
(אין הנאה גדולה מזו, למי שהיה שם ומשתוקק להזכר
ולמי שלא היה ומתאווה לטיול ווירטואלי...)