הלקח הכואב של נחלאחר שהסתיים המבול, נח יצא עם משפחתו אל האדמה היבשה. התורה מתעדת את מה שהתרחש לאחר מכן:ויחל נח, איש האדמה,
ויטע כרם. וישת מן היין, וַיִּשְׁכָּר, ויתגל בתוך אהלו. וירא חם <בנו> ... את ערוות אביו... (בראשית ט', כ'-כ"ב)כשנח יצא מן התיבה וראה את החורבן שבא על העולם, הוא ידע בעומק לבבו שהוא, ברוב אנוכיותו, עמד בצד ונתן לכל זה להתרחש. מדוכא ומאוכזב הוא שתה והשתכר. ואז-וירא חם את ערוות אביו,כלומר - או שבנו של נח עשה בו מעשה סדום, או שהוא סירס אותו (תלמוד - סנהדרין ע' א').זה היה לקח כואב לנח, ובכל זאת, במידת מה היה בכך גם עונש מתאים. בעוד שבני דורו של נח ניצלו זה את זה מבחינה מינית, נח חשב שהוא יוכל להטמין את עצמו בתוך התיבה ולברוח. אבל זה חלחל פנימה.המאבק היהודיכל יהודי יודע שכל בני העם
היהודי קשורים זה אל זה. כשיש פיגוע חבלני בישראל, כולנו חשים בכך. התלמוד (שבועות ל"ט א') אומר: כל ישראל ערבים זה בזה - כל היהודים אחראים זה על זה.פעם שמעתי את הרב מוטי ברגר מאש התורה, מדבר לקבוצה של ניצולי שואה. מה שהוא אמר נחרט בלבי לשארית חיי. הוא אמר להם:כשהייתי ילד, הייתי מביט בסבים ובסבתות שלי שכבר לא חיו באירופה בזמן השואה, ושואל את עצמי, מה הם עשו במשך השואה? העובדה שמיליוני יהודים נרצחו והוכנסו לתנורים, לא הייתה בגדר סוד; החדשות הנוראות האלה דווחו באופן שגרתי בעמוד הראשיים של העיתונים בעולם. אז חשבתי... האם הסבים שלי טרחו לצאת בכדי לאסוף כסף לעזור לפדות יהודים? האם הם ארגנו מאמצי הצלה סודיים? האם הם ניסו למשוך את תשומת לב התקשורת והפגינו מול הבית הלבן?היום, בני העם היהודי נלחמים בחזיתות רבות. עצם קיומה של מדינת ישראל מוטל בספק בפורומים בינלאומיים. פעולות אנטישמיות ברחבי העולם נעשות מתוך מודעות ל-1938. וישנו סרטן ההתבוללות, שבגללו בוחרים מידי שנה 50,000 יהודים בגילאי 20-29 ברחבי העולם, להיפלט מהעם היהודי - ואובדים לנו לנצח.אז מה אנחנו עומדים לעשות בקשר לכל זה? בגלל שיום אחד הנכדים שלנו יתבוננו בנו וישאלו...לקיחת אחריותהמקובלים מסבירים שתיבה היא גם ספינתו של נח, אבל גם מילה (כמו שאומרים ראשי תיבות ומתכוונים למעשה לאותיות הראשונות של המילים). משמעויות שמהוות שני צדדים של אותה מטבע. כל אחד מאיתנו רוצה לבנות תיבה - החיים הטובים ביותר שאפשר עבור עצמנו ובני משפחותינו. ובכל זאת, באותו זמן אנחנו מחויבים להשתמש בכוח התיבות, המילים, כדי להגיע אל הזולת ולהשפיע עליהם. לנח ניתנו 120 שנה להקים את התיבה שלו. כך גם לנו ניתנות 120 שנים - משך חיים מלאים - לעשות את אותו הדבר.מה אנחנו
יכולים לעשות? אנחנו יכולים לדבר נגד הפסולת בנהרות שלנו והזבל בטלוויזיה. אנחנו יכולים לארגן שיעור תורה וללמד אחרים מה שלמדנו. אנחנו יכולים להבין בבירור מדוע האנושות חייבת לסרב לסבול בגידות ורכילות. אנחנו יכולים לארגן מסע חברתי בדרישה לאובייקטיביות תקשורתית.כשלונו של נח לנסות להשפיע על דורו, הוא הסיבה שבגללה המבול נקרא מי נח (ישעיה נ"ד, ט'). אל תחשבו שהבעיה אינה נוגעת לכם.
בואו נתחייב לקחת אחריות- למען עצמינו, למען המשפחה שלנו, החברה שלנו, העולם שלנו.