קבר שמעון הצדיק כמוקד יהודי לעלייה-לרגל בשלהי התקופה העות’מאנית.
דותן גורן המחלקה לגאוגרפיה אוניברסיטת בר-אילן
בצפונה של
ירושלים בדרך העולה להר הצופים חצובה מערה בסלע בה קבור על-פי המסורת היהודית שמעון הצדיק. שמעון בן יוחנן הכהן שימש כהן גדול בימי בית שני, היה אחד משיירי "כנסת גדולה", ונודע כמנהיג רוחני ומדיני, שבשמו נתקשרו הגדות ונסים. בחיי הקהילה היהודית בירושלים מילא קבר שמעון הצדיק תפקיד מרכזי, כאשר המאמינים נהגו
להתפלל בציון ולהדליק בו נרות. בשנים שחונות נישאו במקום תפילות ותחינות להורדת גשמים, ובתקנות ירושלים נאמר כי "הרוצה לקדש קודם נשואין בשביל איזו סיבה יוצא חוץ לעיר כמו ציון צדיק שמעון ומקדש שם".
במקביל להילולה, שנערכה בל"ג בעומר בקבר הרשב"י במירון, חגגו יהודי ירושלים במערת שמעון הצדיק. הספרדים נהגו לבקר ולהתפלל במקום גם באסרו-חג של שבועות. במהלך החגיגות, סעדו את לבם יהודי העיר, שתו, רקדו שרו שירים וערכו לילדיהם הצעירים את תספורתם הראשונה (חלאקה). חוגגים רבים ניצלו יום זה גם לביקור ותפילה במערות הצדיקים בסביבה: סנהדריה קטנה (מערת הפרנסה), כלבא-שבוע (קברי המלכים) וסנהדריה גדולה (קברי השופטים). בשלהי התקופה העות’מאנית תארו נוסעים יהודים ונוצרים את חגיגות ל"ג בעומר, שנערכו במערת שמעון הצדיק וסיפרו כי היהודים נהגו להתפלל במקום גם בימי שישי ובראשי-חודשים. מעדויות אלה עולה כי בהילולת ל"ג בעומר נטלו-חלק גם תושבים מוסלמים ונוצרים והאירוע הפך לחגה של העיר ירושלים כולה. אברהם שמואל הירשברג אשר הטיל ספק בכל הקשור לזיהוי-ההיסטורי של קבר שמעון הצדיק ומערת סנהדריה קטנה הסמוכה, תאר על סף המאה העשרים את חגיגות ל"ג בעומר שנערכו במקום:
...ביום ל"ג בעומר מתקבצים יהודי ירושלים להתפלל על הקבר הזה <שמעון הצדיק>. הככר סביבו מלאה, כל היום מן הבקר עד הערב המון חוגגים מכל הקהלות, המפלגות והמעמדים. אהלים נטועים שם לממכר כל מיני מאכל ומשתה, והמה יושבים קבוצים, קבוצים למשפחותיהם, אנשים ונשים, זקנים ונערים, אוכלים ושותים מכל אשר הביאו אתם או אשר יקנו בתוך האהלים. בתוך המערה גדול הלחץ והדחק מרוב ההמון הנדחק להכנס אל תוכה להדליק נר ולהתפלל. שמשים עומדים ומקבצים פרוטות מהנכנסים. האויר מחניק בה מאד מרוב הנקבצים ומהנרות הדולקים, עד כי לא יכולתי לשהות בתוכה כי אם רגעים אחדים. אחר הצהרים הרבו להתפלל תפלת מנחה מנינים, מנינים, בתוכה וגם מחוצה לה...
התכנסות מיוחדת נערכה בקבר שמעון הצדיק בעקבות הדי הפרעות ביהודי קישינייב בשנת תרס"ד (1903). באותם ימים קראו רבני העדה הספרדית לבני ירושלים לעלות לציון ביום פטירתו המשוער של הצדיק החל ב- כ"ט בתשרי, במטרה לערוך במקום תפילה לטובת אחיהם בגולה. בעשור השני של המאה העשרים התחזקה זיקתם של בני "היישוב החדש" בירושלים לקבר שמעון הצדיק. בשנת תר"ע (1910) פירסם "האור" ידיעה כי תלמידים עבריים נהרו לקבר הצדיק בחגיגות ל"ג בעומר, ואילו לכבוד ההילולה בשנים תרע"ב-תרע"ד (1912-1914) יזמה אגודת הספורט "המכבי" תהלוכה בהשתתפות חבריה לציון, שם נערכו תרגילי-סדר ונישאו נאומים בגנות "המיסיון" ובתמיכת "התחייה העברית".