דיוקן עצמי

חפץ ליבי להשיח בפניי את רחשיו על דבר מה
אמש התכנסתי אצל ליבי ונוכחתי לחזות ולהרגיש בתופעה מדהימה נהדרה ונעימה על אודות פנימיות הנפש הברה והמאירת עיניים העל אנושית שאינה ההרגשה טיפוסית שהרי אין כדרכה של הנשמה להתבלט וליחצן עצמה כלפי הסובב אלא מתבטלת היא בשישים בתוך האובך הערפילי המתמיד והאינסופי בדורינו השכון .
ולא גאה ליבי באומרו על כסותו האדם החומרי והגופני על אודות המקרה הזה ראו את תפארת ה' היוצאת מהלב ומוצאת את דרכה לתוככי נשמתי ולוקח אני חלק בעשיית העניין שהרי כל דרכו של האדם הגשמי רצופה במכשלות ומדרונות אשר רק לאחר מאמצים מרובים יוכל האדם לשוב אל דרך הישר ורק לעיתים רחוקות זוכה האדם להארה פנימית שמזינה את הנפש ונותנת חיות והמשכיות אבל אם לא יתחזק האדם ויעלה על הגל הרוחני הרי יצא שכרו בהפסדו שניתנה לו ההזדמנות ולא ידע לנצלה ולהשתמש בה כראוי בכל יום ויום שנשארה עימו אותה הארה פנימית ונשגבת ואל ירום לבבו באומרו "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" כי אין כך הם פני הדברים והווי אומר שלולא הרוח העליונה החומר הוא אפסי ולא
ישים ואל ינוח על זרי הדפנה בזחיחות הלב כאומר אני את שלי עשיתי שהרי אם לא יהיה האדם במגמת עלייה מתמדת לבטח יהיה במגמת ירידה .
למעט אותם יחידי סגולה אשר תורתם אומנותם הנגרפת את תוך מחשכיי היומיום ומשפיעים על חיי הגשמיות בנגיעה רוחנית בתבונה עליונית אשר לא בנמצא לרוב .