ב 6 בנובמבר 1884 התכנסה בעיר קטוביץ שבשלזיה ועידה של חובבי ציון (
יהודים שהאמינו שהעם היהודי צריך למצוא לו ארץ משלו), ובה
השתתפו 35 נציגים מרוסיה, רומניה, גרמניה, צרפת, ואנגליה.
חשיבותה הגדולה של ועידת קטוביץ היתה ההחלטה לאחד את כל האגודות של חובבי ציון לאגודה אחת גדולה.
ואכן, בעקבות הועידה המשיכה התנועה לגדול ולהתחזק, וכמה מחבריה אף הגשימו את רעיון יישובה של ארץ
ישראל.
היתה זו ראשיתו של גל העליה הראשונה.
קבוצות קטנות של "חובבי ציון" עלו עוד קודם לכן לארץ והקימו את המושבות הראשונות: ראשון לציון, זכרון יעקב, ראש פינה, ופתח תקווה.
ביולי 1882 הגיעה לארץ קבוצה ראשונה של בילויים בהנהגת ישראל בלקינד, וכעבור שנים אחדות הצטרפו אליהם עוד כמה עשרות בודדות.
בסך הכל הגיעו לארץ בין 1881- 1905 כ60000
יהודים.