כתבו ותרויחו! השתמש בתוכן שלנו
  • הירשם
  • ‏מהו Shvoong?‏
  • כניסה
    כניסה
    זכור את שם המשתמש שלי שכחת את הסיסמה?

סיכומים וביקורות קצרות

.

שפות
דף הבית של Shvoong>אמנות ומדעי הרוח>עולם הכתב - ועידה ממוחשבת (תיאוריה ומעשה

.

עולם הכתב - ועידה ממוחשבת (תיאוריה ומעשה

מאת: therebetzin    

מחבר : אנדרי פיירברג
  • Summary rating: 5 stars (5 דירוגים)
  • ביקורים : 138
  • מילים:900 
  • תגובות : 0
הפילוסוף היווני אפלטון, היה הוגה תפיסת ההוויה ההירארכית הדנה במילים הכתובות. הטענה בבסיס התפישה היא, שהדיבור הוא חיקוי
המחשבה, ושחיקוי הדיבור הוא הכתיבה. תיעוד מלל בטקסט הכתוב הוא נצחי ושורד, אך לאורך הזמן הוא בלתי אמין.
כיום, בעקבות התפתחותה של טכנולוגיית המחשוב והתקשורת, נפתחו אפיקים חדשים בעלי יכולת העברת הודעות והחלפתן בצורה מהירה, המאפשרת לאנשים לעסוק במגוון פעילויות שונות בצורה זריזה ומיידית, כגון: ניהול פרוייקטים, לימוד בכיתה או הכרת אנשים חדשים, ( באמצעות ה - CHAT ). מבחינת תשתית טכנולוגית, מתאפשרות הפעילויות הללו באמצעות ועידה ממוחשבת הנמצאת במרכז תקשוב. הועידה מאפשרת יצירת קבוצות דיון בעלות בסיס ועניין משותף, כך שהמשתתפים בהן מקלידים את הודעותיהם. ההודעות נשלחות למחשב ע"י רשם קווי הטלפון,
ושם הן נצברות. המשתתפים חודרים למערכת, עושים שימוש במידע המרוכז המצוי במחשב, וכךמתנהלות שיחות הועידה. לעומת הסימנים והאותות המאפיינים שיחה פנים מול פנים, (כגון: שפת גוף, מבטים ותנועות ידיים), המבטיחים העברת מסרים בצורה טובה יותר, בתקשורת הממוחשבת יש מעט סימנים שכאלו, והדבר מעורר סיכונים; שולח ההודעה אינו יודע אם הודעתו התקבלה ומהי תגובת הנמען, והוא אינו יכול לקלוט תגובה פיזית מהנמען. חוסר הוודאות הנוצר כתוצאה מכך, עלול להגביר את תחושת אי-האמון והעדר יכולת לבטוח בחברה, בעיקר כשתגובה מתעכבת או אינה
מגיעה. המוען עשוי לפרש מצב זה כחוסר אכפתיות מצד הנמען.
יחד עם זאת, השימוש בשפה הכתובה בתקשורת הממוחשבת מקל על המשתמש לשלוט בטון השיחה ובגישה, יותר מאשר בשיחה הקולית. למשל, השימוש במילה "אני" במסגרת מפגש פנים אל פנים הוא בעל משמעות אישית, בעוד שבמילה הכתובה "אני" ישנו ריחוק מסוים מהדמות שהיא מייצגת. כך למעשה,  מגדיל ציבור המשתמשים בתקשורת ממוחשבת את שליטתו בתדמיתו, ומקטין את הסיכוי להבכתו. הקטנת הלחץ החברתי היא יתרון נוסף הקיים בתקשורת הממוחשבת הכתובה. קשה להפעיל לחץ חברתי בדרך זו, כשהאדם אינו יכול לראות את תגובותיהם של העומדים מולו. עם זאת יש לציין, שקיימת תחושת חופש ואינדיווידואליות, המאפשרת לנהל דו-שיח תוך שמירה על אנונימיות.
שיחת הועידה הממוחשבת יוצרת קהיליות מאנשים פרטיים בעלי עניין משותף. כדי ששיחת ועידה כזו תצליח, צריכים להתקיים מס'' פרמטרים:
א.      מימוש המשימות המשותפות לציבור משתתפי הועידה.
ב.      מתן אפשרות להבעת דעה מצד המשתתפים.
אנשים נכנסים למסגרת הועידה באופן קולקטיבי. (יחד עם חברים לעבודה, ללימודים, ועוד). אי-שביעות רצון ממערכת הועידה הממוחשבת יכולה להשפיע על ביצועי הקבוצה בועידה. כדי למנוע מצב שכזה, קיימת פונקצית מתכנן הרשתות החברתיות, הנדרש להיות בעל הבנה רחבה בתהליכים קבוצתיים, ובעל מודעות למאפיינים השונים של מערכות תקשורת ובחירתן, שיטות אימון וחומרים התואמים את מיומנויות הקבוצה.
בשל העובדה שמערכות הועידה הממוחשבת עדיין לא מתוכננות ופועלות כסביבות חברתיות, ניתן לומר כי גישתו של המתכנן הובילה לתוצאות מאכזבות. על המתכנן לשים דגש על הפן הישותי, לפיו האדם בדומה לקבוצה, הוא ישות ממשית בעלת צרכים חברתיים ייחודיים, בעת שהוא מנסה להבין את המערכת ולתפעלה באופן לוגי.
ישנם שני סוגי תוכניות תקשוב במסגרת הועידה הממוחשבת:
א.      חברותיות קבוצתית - קבוצת המשתמשים מתלכדת סביב דיון משותף, כך שנושאי הדיון מתפתחים ומשתנים כל הזמן.
ב.      חברותיות נושאית - קבוצת המשתמשים מתלכדת סביב נושאים מסוימים, ולעיתים עוברת לועידות חדשות הדנות בנושאים חדשים.
תפקידו של מתכנן הרשת החברתית לבחור את הפונקציה המתאימה לצורכי קבוצתו. לקבוצות הועידה ישנו מנחה הפועל על-פי תוכנית הועידה והוא אחראי להצלחתה. תכנית הועידה משמע, שהמנחה צריך להקים קבוצה מציבור משתמשים שתהווה את משתתפי הועידה, לארגן קבצים בהם נשמרות ידיעות, ולסלק ידיעות מיותרות מהקבצים. בנוסף, המנחה משמש כיו"ר הועידה. הוא צריך להיות בעל כושר מנהיגות חזק, כשמידי פעם עליו לשגר הודעות אישיות ומעודדות למשתתפים. כמו כן, הוא זה שפותח את הועידה ומודיע למשתתפים על מה נסב הדיון, ובאחריותו תמיכת מטה התקשורת במהלך הדיון, ע"י דרישת הסברים להערות לא מובנות, הסבת תשומת לב לעומס המידע, והצעת שינויים בחוקי הועידה.
יתכן מצב בו יהיו כמה מנחים לקבוצה, אך ישנו צורך שלפחות אחד ישמור על גוף הדיון. בדיונים מוצלחים יכול אדם אחד למלא את תפקיד המנחה, או המשתתפים עצמם.
בטכנולוגיית הדואר האלקטרוני ההודעות ניתנות לשליפה מחדש (לאחר קליטתן) רק במידה ותויקו. מקבל ההודעה אחראי על התיוק, וכמו כן הוא קומי מחבריו יוכל לשלוף את החומר הנאגר. לעומת זאת, כל משתתפי הועידה הממוחשבת יכולים לשלוף מידע מן המאגר. הנמען פטור מתיוק המידע, הואיל והמוען מתייק את ההודעה לאוגדן של כל המשתתפים. כלומר, בועידה הממוחשבת ישנו קידום טכנולוגי הבא לידי ביטוי בשילוב פעילות שידור הודעה יחד עם תיוקה, וטיפול בהודעות בצורה קבוצתית.
לאור האמור לעיל, לועידה הממוחשבת יתרונות רבים, אך היא עדיין זקוקה למגע אישי. כדי ליעל שיטה זו, יש להפגיש באופן מעשי בין משתתפי הועידה, שיחליפו ביניהם מידע וילמדו להכיר זה את זה, או לחלופין, להשתמש בטלפון לשם כך. מערכות תקשוב אלו עדיין ממשיכות להתפתח, ולכן על המתכננים והמשתמשים להיות מעורבים בפיתוח, ולא לקבל אותו כמובן מאליו.
 
 
 
פורסם ב-: דצמבר 14, 2007
דרגו את התקציר : 1 2 3 4 5
הוסף את התגובה שלך תרגם שלח קישור הדפס
הבא

.