חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>אמנות ומדעי הרוח>גלגולו של מנהיג קדיה מולודבסקי מול זמיר סיכום

גלגולו של מנהיג קדיה מולודבסקי מול זמיר

סיכום מאמר   מאת:Ayelet_ahavim     מחברים: קדיה מולודובסקי; דן זמיר
ª
 
גִּלְגוּלוֹ שֶׁל מַנְהִיג על פי "גלגולו של מעיל" שיכתב: דן זמיר, גִּלְגוּלוֹ שֶׁל מְעִיל מאת קדיה מולודובסקי בתרגומו של נתן אלתרמן מַנְהִיגִים יֵשׁ כָּאן כַּזַיִת, אַךְ תְּכָכִים מָלֵא הַבַּיִת. מֵהַגּוּף נוֹתָר רַק שֵׁם וְהַפֶּגֶר? עוֹד נוֹשֵׁם. זֶהוּ סִיפּוּר, לא אַגָּדָה, עַל מִפְלָגָה, שְׁמָהּ ''עֲבוֹדָה'', שֶׁאָכְלָה, לְלא חֶשְׁבּוֹן, גַּם בִּזָּיוֹן וְגַם עֶלְבּוֹן. מִן הַכְּפָר וּמִן הַכֶּרֶךְ, הֵם נָתְנוּ בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ לַקָּצִין בֵּן הַקִּבּוּץ שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אֵהוּד גּוּץ. אֵהוּד רָץ לוֹ כְּשְׁנָתַיִם וְשָׁקְעוּ הַיַּרְכֵּתַיִם, עוֹד שָׁנָה וְהַשִּׁלְטוֹן הִתְנַפֵּץ לוֹ עַל שִׂרְטוֹן וּבִמְלוֹא מִשְׁקָל גּוּפוֹ הוּא נָפַל עַל פַּרְצוּפוֹ. נִזְעֲקוּ זִקְנֵי מַפַּא"י, אוֹי-וֶוי-זְמִיר וְאַלְלַי: קְצָת מָעַד לוֹ אֵהוּד גּוּץ וְהִנֵּה הוּא כְּבָר בַּחוּץ. אָז הוּחלַט לָתֵת הַנֵּזֶר לְבִנְיָמִין בֵּן-אֶלִיעֶזֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ זְמַן קְצַרְצַר אַךְ שׁוּם בְּרוֹךְ הוּא לא עָצַר. חוֹדֶשׁ תָּם, חָלַף שָׁבוּעַ, וְהַמַּצָּב? יוֹתֵר גָּרוּעַ. כְּשֶׁהֵרִים, לִבְסוֹף, יָדַיִם הִתְבַּזָּה מְלוֹא חוֹפְנַיִים. שׁוּב אָכְלוּ זִקְנֵי-הַדּוֹר סִיר מָלֵא תַּבְשִׁיל מָרוֹר, הֵם חָשְׁבוּ: הַ''עָבוֹדָה'' לְלא פוּאָד – אֲבוּדָה. זֶה אֶת זֶה הֵם קְצָת סִיבְּנ וּ וְאֶת מִצְנָע אָז מִינוּ. הֵן הָגוּן הוּא וְיָשָׁר, גַּם אִם לא כּל כָּךְ מוּכְשֶׁר. לא שׁוּעָל וְלא וָתִיק? הוּא, בַּסּוֹף, יִלְמַד כּל שְׁטִיק! הוּא לא לָמַד. ומוּל שָׁרוֹן רָאוּ כּוּלָם: הָאִישׁ טִירוֹן. כּל ''הַתִּקְוָה'' נִדְהֲמָה לָהּ, מְהוּמָה קָשָׁה לְאַלְלָה: מִצְנָע מָה זֶה? מָה קָרָה? הֵן אַתָּה סְתָם פֶּגַע רַע. וְלָכֵן קָבְעוּ שִׂיא גִינֶס שֶׁבַּשַּׁרְבִיט יאחַז לוֹ פִּינֶס. שׁוּב הֵחֵל מָחוֹל שֵׁדִים, שׁוּב כּוּלָם מִתְמוֹדְדִים, וּמֵרוֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת לא נוֹתָר אָף חַ"כּ פָּשׁוּט. פֶּרֶס, שׂוֹיְן, פִּתְאוֹם הִגִּיעַ, אֵיתָן כַּבֶּל גַּם הוֹפִיעַ. וְהַגְּבִירָה הַמָּזְקִינָה? מֵרוֹב קוֹמְבִּינוֹת הִתְּאַבְּנָה. רוֹעֲמִים כּוּלָּם כְּרַעַם: אֵיזוֹ מִפְלָגָה בְּלִי טַעַם, מָה זֶה? מִי זֶה פּה הִגְזִים? עִם מִיפְקָד שֶׁל אַרְגָּזִים. נוּ, הַפַּעַם, שׁוֹמִי אֶרֶץ, אֶת הַבְּכוֹרָה כָּבַשׁ לוֹ פֶּרֶץ. פֶּרֶץ, פֶּרֶץ, זַהוּ לֵץ! גַּם יוֹנָה הוּא וְגַם נֵץ, רַק דָּבָר אֶחָד מַכִּיר: מָה שֶׁטּוֹב לוֹ, לְעָמִיר. גַּם מַכְעִיס אֶת הַבְּרִיּוֹת, גַּם עוֹשֶׂה הָמוֹן שְׁטוּיוֹת. חֶבְרָתִי אוֹ בִּטְחוֹנִי? הֶחָשׁוּב הוּא רַק ''אָנִי''. כָּךְ לָבַשׁ הוּא בְּלִי תְּנָאִים אֶת הַמְּעִיל הַלּא מַתְאִים. זָנַח בִּכְלָל אֶת הַנִּדְכָּא, עִם הַמִּלְחָמָה נִתְקַע וְשִׁגַּע אֶת הַמַּטְכָּ"ל, כִּי רַק לְכָךְ הוּא מְסוּגָל! אָז הֵבִינוּ כְּבָר כּוּלָם בְּאַרְצֵנוּ, בָּעוֹלָם, כּל אִשָּׁה, זָקֵן וָאִישׁ: הַבַּרְנָשׁ הוּא חַנְטָרִישׁ. מַבִּיטִים כּוּלָּם בְּפַחַד, רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד: מָה עָשִׂינוּ? אֵיךְ פִישַׁלְנוּ? אֵיךְ לְחֶלֶם פּה נִמְשַׁלְנוּ? הָאֲזִינִי אֶרֶץ, אֶרֶץ, מָה חוֹלֵל כָּאן זֶה הַשֶּׁרֶץ! אִם חָכָם הוּא, אִם טִפֵּשׁ, לֹא יֵדַע לְהִתְבַּיֵּשׁ. מֵהָאִישׁ אֵין רֶגַע נַחַת, רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד: פֶּרֶץ, עֲמָלֵק, פַּרְעה, מָה עָשִׂיתָ לָנוּ פּה? אָז עָנָה לָהֶם הַבָּעַר וּלְשׁוֹנוֹ חַדָּה כַּתָּעַר: כּל מִי שֶׁבִּי אֶתְמוֹל בָּחַר רַק מְפַסְפֵס אֶת הַמָּחָר, וּמִי שֶׁאֶת דַּרְכִּי נִיסָה שֶׁיִתְכַּבֵּד לוֹ בַּדַּיְסָה. כִּי אִם נָתַן לִי אֶת קוֹלוֹ, אוֹמַר רַק זאת: מַגִּיעַ לוֹ. מַסְכִּימִים כּוּלָם שׁוּב יַחַד: כּל מַנְהִיג תּוֹפֵס פּה תַּחַת וְעוֹשֶׂה, בְּלִי בְּעָיוֹת, עַל בְּשָׂרֵנוּ טָעוּיוֹת.
הֵם קִבְּלוּ אַשְׁרַאי כַּמַּיִם וּמְעִיל זָהָב פַּרְוָויִים וּכְּשֶׁשִׂיחֲקוּ בּוֹ בְּכְּאִילוּ חִירְבְּשׁו אוֹתוֹ אֲפִילוּ. וַאֲנַחְנוּ? מָה נָגִידָה לַמְפַשֵׁל?: תָּזוּז הַצִּידָה, כִּי כּל מִינוּי, לְשֵׁם שִׁינוּי, מֵכִיל בִּפְנִים גַּם צָו פִּינוּי. לְבַל יִשְׁפּוֹך פִּתְאוֹם הַשְּׁמוֹק אֶת הָאַמְבָּט עִם הַתִּינוֹק, וְלא תִּהְיֶה סִיבָּה אוֹ תֶּרֶץ לְהָבִיא לְכָאן עוֹד פֶּרֶץ. __________________ © דן זמיר, אילת 01.01.2007. החייט עוסק בּחיט וילדים לו מלוֹא הבּית, חיל רב, בּרוּך-השם ותינוֹק בּחיק האם. כּאן המעשה נפתח - לא בּגדי לבן וַצח, מעשה בּמעיל של חוֹרֶף בּעל סדק צר מעוֹרֶף. הוי, תפרוּ מעיל של חוֹרֶף בּעל סדק צר מעוֹרֶף לבּחוּר גדליהוּ גוּץ שיהיה לו חם בּחוּץ. רץ גדליהוּ בּו שנתַיים והמעיל זהב פּרוַיים, עוֹד שנה והמעיל כּאילוּ עוד יותר יפהל גדליהוּ קוֹטֵן והמעיל לוֹחץ בּמוֹתֵן. קם יריד בּבּית! מה פּה? איזוֹ מין צרה צרוּרה פּה? קצת גדל גדליהוּ קוֹטֵן והמעיל לוֹחץ בּמוֹתֵן. מה עוֹשים? חסל! אין עֶזֶר! רץ בּמעיל שמריהוּ-לייזֵר. רץ בּו לייזֵר''קה שנתַיים, והמעיל? זהב פּרוַויים! עוֹד שנה – המעיל כּאילוּ עוֹד יוֹתר יפה אפִילוּ. פּעם הוּא הֵרִים יַדָיִים – התפַּקעוּ השָרווּלַיִים! קם יריד בּבּית! מה פּה? איזוֹ מין צרה צרוּרה פּה? לייזר''קה הרים ידַיים וְהקץ לַשָרווּלַיִים. מה עוֹשים? נוּ מֵילא, מֵילא, שבּמעיל תרוּץ כּבר בּיילֶה. בּיילֶה רצה בּו שנתַיים, והמעיל – זהב פּרוַויים. עוֹד שנה – המעיל כּאילוּ עוֹד יוֹתר יפה אפילוּ. פּעם בּיילה מתכּוֹפפת והבּטנה, הוֹי, מתעוֹפפת. קם יריד בּבּית! מה פּה? איזו מין צרה צרוּרה פּה? בּיילֶה רגע מתכּוֹפפת והבּטנה כּבר מתעוֹפפת! וּפוסקת החבריָה: שבּמעיל תרוּץ כּבר חיה! רצה חיה בּו שנתַיים והמעיל – זהב פרוַויים! עוד שנה – המעיל כּאילוּ עוד יותר יפה אפילוּ. וּפתאום, אֵימָה וָפָחַד חיה בּאה מתייפָּחַת, בִּדמָעוֹת על הריסים- היא איבּדה את הכּיסים. רוֹעמים כּוּלם כָּרעם: חיה תִתבַּיישי הפּעם! מה זה? איך זה כּך עוֹשים? איך זה מאבּדים כּיסים? את המעיל בֶּדֶרֶך-אֶרֶץ אז לבש יחיאל פֶּרֶץ. פֶּרֶץ, פֶּרֶץ, זהו לֵץ! מטַפֵּס מעֵץ לעֵץ, מחלל בּחלילים לִכְלָבים וַחתוּלים וּמרגיז את הבּריוֹת וּמקבּל מכּות טריוֹת. מילל, שוֹרק, נוֹבֵחַ, בּקיצור – בּחוּר שמחַ. נוּ, וּבכן בּדרך ארץ את המעיל לבש לו פּרץ. וּבְאותו היום בִּשתיים הוא תלש את השוּלַיים וּבְשעה חמש בּערך חור גדול נקב בּבּרך וּבָרגע האחרון הביאוֹ בּלי צווארון וסידר בּו חור מוּל חור מלפנים וּמאחור! מבּיטים כּוּלם בּפחד, רועמים כּוּלם בּיחד: איזה בּגד לתפארת, איזה מין מעיל-אדרת! האזיני ארץ, ארץ, מה עשה בּו זה השרץ! פּעם פּרץ, - לא טיפש בּא עירום ומעיל לא יש... מבּיטים כּוּלם בּפחד, רועמים כּול בּיחד: פּרץ! תיש! סייח! כַּרְכַּשְׁתָּא! אֵי המעיל אשר לבשת? וענה להם הנער בּלשון חדה כּתער: צד ימין אני מסרתי לחתול אשר זכרתי חלק שמאל אני שלחתי לחתול אשר שכחתי והיתר, חור מול חור, תקבלו לפי התור. _________________
פורסם ב-: 26 ספטמבר, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
תרגם שלח קישור הדפס
X

.