דברי חוכמה טבועים על שטרי הכסף הישראלים

כל אחד מאיתנו מעביר בין אצבעותיו שטרי כסף עוברים לסוחר, כאשר מעטים אם בכלל מודעים לעובדה שבכל שטר כסף ישראלי משני צדדיו רשומים דברי חוכמה.
דברי החוכמה הללו נאמרו על ידי אותו מנהיג שדמותו מופיעה על השטר.
כדאי לקרוא וגם להבחין שמנהיגי היושבים בציון בעידן הנוכחי שונים מהמנהיגים של פעם,
ויש להם כנראה מה ללמוד מאלו שכבר אינם איתנו.   מי שינסה לחדד את ראייתו (מומלץ להשתמש בזכוכית מגדלת) ,יצליח להבחין על השטרות בכתבי הטקסט המובאים להלן.   שטר של 20 שקל - דמות : משה שרת (1894 – 1965)   צד א מגן-דוד זה אשר נשאנו עמנו באלפי שנות הגלות, הפיזור והיסורים;
מגן-דוד זה אשר היה לנו לנס בכל בדודינו;
מגן-דוד זה אשר נהפך בידי עושקים לאות קלון; דגל תכלת-לבן זה אשר נישא בידינו בכל חבלי ההתאחזות בארצנו, ארץ ישראל; אשר ליווה את חלוצינו בצאתם לחרוש לראשונה אדמת-שממה; אשר הונף ברמה בידי לוחמינו לחירות בשדה הקרב במלחמת העולם האחרונה; אשר נפרש מעל מעל חומות גיטו וארשה במרד הנואש. דגל זה אליו נזעקו כל כוחות העם היהודי שנאבקו על גאולתו בארץ אבות -
מבטא היום הזה את קוממיותנו השלמה בהיותו מתנופף בגאון כדגל החמישים ותשעה במעגל הגדול הזה, המסמל את אחדותה ואת מיטב שאיפותיה של האנושות כולה
(התש"ט – 1949).   צד ב בכל דור ודור גלו יהודים מא"י כלעומת שעלו לא"י.
הפעם יצאו אלפים מהארץ לא כגולים אלא כגואלים,
לא כקורבנות חולשה אלא כמפגיני כוח,
לא כנכנעים לגזירה אלא כמתנדבים לשליחות - להילחם שכם אחד
עם בני אומות אחרות נגד צורר עמם ועוקד העולם כולו. בצאתם לא נעדר עפר ארצם מעליהם.
כמעט לראשונה מאז גלותם הופיעו אנשי צבא יהודים בחזית כבני אומה מושרשת
בארצה בעלת תרבות משלה.   שטר של 50 שקל - דמות : שמואל יוסף עגנון (1888 – 1970) צד א מתוך קטסטרופה היסטורית ,שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו,
נולדתי אני באחת מערי הגולה.
אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים.
בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כאשר אני שר עימהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה. חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה ,שמיראתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום, השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם היו אחי בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה להם.
כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב (1966).
צד ב (משחק מילים עם שמות סיפוריו של עגנון) קולות בתינו שירה
תמול שלשום אורח מטה ללון אלו ואלו אתם ראיתם בחנותו של מר לובלין האש והעצים הכנסת כלה ימים נוראים לפנים מן החומה מעצמי אל עצמי סמוך ונראה ספר סופר וסיפור עד הנה עיר ומלואה.   שטר של 100 שקל - דמות : יצחק בן צבי (1884 – 1963)   צד א אנו פותחים היום בשורה של כינוסי-חודשים המוקדשים לשבטי ישראל, עולי גולה מכל התפוצות , ובראש וראשונה לעולים מארצות ישמעאל.
שאיפתנו היא לספח, כפי יכולתנו, את תהליך קירוב הלבבות בין שבטי ישראל
החוזרים למולדת, על ידי פגישות הדדיות עם נציגיהם וכן על ידי שיחות בינם לבין עצמם. בכוונתנו להעלות את ניצוצות האורה הצפונים בכל שבט משבטי ישראל, לעשותם נחלה לכל האומה, להבליט ולהעלות את ערכי הרוח המיוחדים לכל אחד מהשבטים, ערכים העשויים למשוך את הלב לאהבה ולהוקרה.
הפגישות הללו ידובבו את בני העדות, שיספרו על עצמם בלשונם ובסגנונם.
לא בכדי פתחנו בעולי-תימן שכן עליית תימן היא אולי המופלאה שבעליות לארץ ומכמה וכמה טעמים (1953). צד ב אני מאמין בעתידו של העם היושב בציון כעם עובד, על יסודות דמוקרטיים, ברוח חזון נביאינו, נביאי האמת;
ומאמין אנוכי שרק כוח אחד מגובש ומלוכד, יוצר ופורה, יהיה מסוגל ומוכשר למלא את יעודה ההיסטורי הנעלה של אומה זו. רק כוח כזה יצליח לדחות כל אויב ומתנקש, למלא את דבר הנביא :
כל כלי יוצר עליך לא יצלח. שטר של 200 שקל - דמות : זלמן שז"ר (1889 – 1974)   צד א (הבסיס ההיסטורי לתמיכה בבני ישיבות) והלא ענין לנו עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של "ושננתם לבניך" עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית.
ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה, ועוד בימי ר'' שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה ין עיר.
ואף בחשכת מזוריה ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה.
עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, רווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה (התש"ט – 1949). צד ב
קדמונינו קבעו סימנים לבחון באמצעותם את מידת נאמנותו השורשית של היהודי השלם.
העמידו אותו בפני השאלה היסודית : ציפית לישועה ? כלומר, לא רק האם רצית או קיווית לה או האמנת בה, בכל אלה לא די, אלא האם העמדת את עצמך על החומה ובריכוז כל החושים ובכיליון עיניים ציפית לה כאשר יצפה בשעת הסכם.
הצופה לישועה המצירה וצופי צפת העמידו עצמם על המצפה הרם ההוא וצפו גם ציפו.