חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>אמנות ומדעי הרוח>מתוך:" מסרים גלויים וסמויים בטקסט הנרטיבי"- ז'ניה שלי: מחקר נרטיב, סיכום

מתוך:" מסרים גלויים וסמויים בטקסט הנרטיבי"- ז'ניה שלי: מחקר נרטיב,

סיכום ספר   מאת:haruzinalle     מחבר : מירי מונק
ª
 
במאמרה “ג’ניה שלי” [1] משתמשת מירי מונק (2002) בתיעוד וניתוח סיפור החיים של ג'ניה כהדגמה למחקר ביוגרפי העושה שימוש בסיפור החיים. המאמר כולל שלושה חלקים: בחלק הראשון מוצג סיפורה של הסטודנטית כהדגמה לתוצר שניתן להפיק בשיטת ניתוח זו. החלק השני מציג את שיטת המחקר והחלק השלישי עוסק בשאלת תרומת המחקר להכשרת מורים. החלק העוסק בשיטת המחקר מציג את אלה ששימשו את הכותבת בניתוח סיפורה של ג’ניה, בעיקר את שיטתם של רוזנטל[2] ופישר רוזנטל[3], אשר נועדה במקור לענות על הצורך של החוקרים בכלי לניתוח סיפורם של קורבנות ותליינים במחנות ההשמדה. גבריאלה רוזנטל מכנה את שיטתה “אבדוקציה”: מחקר איכותני שבו יוצאים לשדה עם מטא-תיאוריה לגבי האופן שבו רוצים ללמוד מן המציאות, ועם כלים לחקירתה, אבל ללא תיאוריה על הנושא הנחקר. זהו מחקר פתוח המאפשר לצפות בשדה בלא קטגוריות נתונות מראש, מחקר המבקש לגזור הן את השערת המחקר והן את התיאוריות מן השדה בלי להניח הנחות מוקדמות. מונק מגדירה את שיטת הניתוח כ"פתרון תעלומה" (שם, עמ' 60). ראשיתה בנתונים אמפיריים, המשכה בבניית היפותזות אפשריות וסופה בבדיקת אישושן בטקסט. מטרת הניתוח היא זיהוי מנגנון הבחירה של האדם: מדוע בחר בהתנהגות מסוימת ומה מכוון אותה בבחירותיו. השיטה כוללת חמישה כלי ניתוח בעזרתם נחקר הטקסט: שני הכלים הראשונים הם אינסטרומנטים מתודולוגיים שמסייעים לחוקר להבין כיצד המספר את סיפור חייו . שלושת הכלים האחרונים מציעים דרכים לבחון את הטקסט מזוויות של הקשר תקופתי, מקומי, משפחתי. 1. ניתוח תמטי. שואל אלו נושאים עולים בסיפור, באיזה סדר, באיזה סוג של טקסט, באיזה אורך ומה המשמעות העוברת דרך כל אחד מן האלמנטים האלה. כל אלה מגדירים את השדה התמטי. ניתוח תמטי איננו רק ניתוח תוכן, הוא בודק את רצף הטקסט, את סוג הטקסט. בתוך הקטגוריה של סיפור (נרטיב, narration) ניתן להבחין בין שלושה סוגי טקסטים : סיפור יחיד, דיווח וטיעון. סיפור יחיד (situation) הוא נרטיב הכולל אפיזודה אחת, ומכיל רמה גבוהה של פרטים, הקשורים לזמן ולמקום ספציפיים. דיווח (report) הוא נרטיב שבאמצעותו מוגבלת הצגת האירועים לשרשרת התרחשויות המסופרות באופן טלגרפי, בצמצום. טיעון ((argumentation מציג את התפיסה הכללית של המספר, מחשבותיו על עצמו ועל העולם. להבדלים בין סיפור, דיווח וטיעון יש משמעות. אדם עשוי להשתמש בדיווח מסיבות שונות, למשל, מפני שאיננו רוצה לחשוף דברים, מפני שהוא מתקשה בהבעת רגשות או מפני שהוא ממעיט בחשיבותם של האירועים. ניתוח הרצף הסיפורי כחלק מן הניתוח התמטי כולל: בדיקת סיבה ותוצאה, סימטרייה בתיאורים, העמדת הקו הסמוי בעלילה מול הקו הגלוי. בדיקת הרצף הסיפורי מתמקדת בשאלות: מה בוחר המספר לספר ומדוע, מה הוא בוחר לא לספר ומדוע, מהו המסר בסיפור ובאיזה אופן מבין המספר את משמעות חייו. מונק מציעה טבלאות ככלי טכני לארגון המידע הרב, להצגת מבנה הרצף הסיפורי ולבדיקת סוג הטקסט. 2. ניתוח מיקרו. ניתוח מיקרו מומלץ בחלקים לא מובנים שבהם החוקר מרגיש שאיננו מצליח לעשות אינטגרציה לטקסט השלם, או במקומות הטעונים והמורכבים ביותר שהחוקר מבקש להעמיק בהתבוננות בהם. קטעים חשובים בטקסט, משפטים יחידים ואפילו מילים בודדות מתוך הרצף, מנותחים ניתוח מקרו. החוקר מחלק את הקטעים למשפטים יחידים ואפילו מילים יחידות, ומבודד אותם מהקשרם, מבלי שיקרא את הקטע כולו. 3. גנוגרם. הגנוגרם הוא כלי לחקר המשפחה כמערכת. בבסיס הכלי עומדת התפיסה לפיה החוויות המכוננות את משמעות החיים מושפעות מהעברה בין דורית, והאקלים המשפחתי מנחה את בני המשפחה לגבי הדרך הנכונה להתמודד עם החיים. כדי לבנות גנוגרם מקובל לראיין שלושה דורות לפחות. השאלה המובילה את הניתוח בכלי זה היא מה מאפיין את המשפחה הנחקרת. על פי תבניות הנצפות בדור הראשון מתחילים לפתח השערות לגבי הדור השני, וממנו השערות לגבי הדור השלישי. מונק בונה במאמר זה גנוגרם מצומצם ותמציתי, שמתגלה גם הוא כיעיל כיוון שהצליח לזהות מספר תבניות ההתמודדות שעברו במשפחה של הסטודנטית שסיפור החיים שלה נותח. 4. היסטוריית החיים. בחינת העובדות האובייקטיביות בסיפור החיים. בחינה זו מניחה שזהות נבנית תוך כדי ניהול יחסי גומלין עם הסביבה, והסביבה מטביעה את חותמה על הפרט. החוקר מבקש לבדוק מהי המשמעות הביוגרפית של כל עובדה, ומעלה השערות למשמעותם של ההקשרים התקופתיים להבנת מקורות הפעולה של המרואיין. 5. השוואה בין סיפור החיים ובין היסטוריית החיים. לניתוח הנרטיב על פי שיטת פישר-רוזנטל שני ממדים על ציר הרצף הכרונולוגי: האחד, זה שנידון לעיל', ציר העובדות, היסטוריית החיים. השני, זה שמציג את האופן שבו האדם תופס את האירועים האלה על ציר הזמן. ההבחנה בין שני הצירים מאפשרת הסתכלות ביקורתית על סיפור החיים ושאלות על ערך האמת של “עובדות אובייקטיביות” בביוגרפיה.
כפי שאנו רואים, להשערות יש חלק מרכזי במתודה המחקרית. וכך כותבת מונק על מורכבותו וייחודו של ההליך המחקרי: "זו איננה נוסחה. בניית השלם דורשת מעין עלייה מעבר לעובדות בתהליך שהוא על גבול האומנות, וזאת מפני שהחיפוש הוא אחר ציר שיסביר את כל הטקסט. תהליך מציאת הציר בעבודתנו לא היה תהליך ליניארי שבו נבדקות ההשערות, כל אחת בתורה, ובסוף התהליך מוסקת מסקנה בדבר אישושה של אחת מהן. התהליך שאנחנו חווינו היה תהליך של הרחבת שדה הראיה, הוספת עוד ועוד מחשבות ואפשרויות, עד שברגע מסוים עלתה כל אחת מן החוקרות על ציר שנראה לה מרכזי ושיש בו כדי להסביר את סיפור חייה של ג'ניה".
[1] בתוך מונק מ' (עורכת), ((2002. מסרים גלויים וסמויים בטקסט הנרטיבי, תל אביב: מכון מופת.
[2] Rosental, G. (1993). Reconstruction of life stories. Principles of selection in generating stories for narrative biographical interviews . The Narrative Study Of L ives, 1(1), 59-61 [3]
Ficsher-Rosental, W. (1995). The problem with identity: Biography as solution to some post modernist dilemmas. Utrecht: Comenius, 3, 250-266.
פורסם ב-: 31 יולי, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
  1. ענה   שאלה  :    איך מנתחים סיפור חיים? צפה בהכל
תרגם שלח קישור הדפס
X

.