האם סתם באנו לעולם?

אחרי שביארתי במאמר, "מציאות אלוקים" שאכן על פי הגיון פשוט ישנה ישות מסוימת שאחראית לכל הקיים,
מוכרח שהוא הביא אותנו לעולם למטרה מסוימת או שלא?
אם נאמר שבאנו לעולם כדי להנות הרי שהסבל הוא גדול בהרבה על ההנאה מפני שרוב רובם של החיים כרוכים בסבל ולבסוף הנורא מכל, המוות ואם היינו באים לעולם כדי להנות אז היה מוכרח שההנאה תופסת את המרכז בחיינו אבל זה לא כך ויחידי סגולה הם שההנאה היא רוב חייהם.
או שהאדם בא לעולם כדי לחיות וזהו?
אדם קם בבוקר הולך לעבודה על מנת לפרנס אותו ואת משפחתו כדי שיהיה אוכל הוא, חוזר מהעבודה רואה טלויזיה, מדבר עם חברים/משפחה, ואז הולך לישון וקם למחרת לאותו יום עבודה מפרך כאשר הדבר חוזר על עצמו וכך אין טעם כלשהו לחיים ובחיים.
דבר זה גם כן אינו יתכן שהרי איזה צורך יש לבורא בדבר כזה?!
מכל העובדות הנ"ל מוכרח להסיק שישנה דרישה כלשהי של הבורא מאיתנו אחרת לא היה לו צורך בנו. 
ניתן דוגמא:
כאשר אדם קונה מכונת כביסה הוא מקבל איתה הוראות יצרן שבאמצעותם הוא לומד כיצד להפעיל את המכונה בצורה המדויקת שלא תפגע בב או בבגדים. מוכרח הוא שהיצרן יצרף הוראות, אחרת המכונה יכולה להתקלקל או לעבוד לא על פי הנדרש או אם האדם לא ישמע להוראות ודאי שהוא יטעה ויגרום לקלקול מסוים במכונה או בבגדים, מפני שמכונה זו היא מורכבת וחייבים להישמע להוראות היצרן.
בדומה לכך, מוכרח שהבורא מסר הוראות יצרן שבהם האדם צריך להתנהג ובלעדיהם האדם אינו יכול לתפקד שהרי האדם הוא דבר מסובך מאוד.
אותם ההוראות נמסרות בדרך כלשהי שחייבת להיות הנכונה ביותר ואין אחרים בלעדיה.
יכול להיות על ידי דת מסוימת (רק אחת, על פי המבואר לעיל)? יכול להיות על ידי פילוסופים והוגי דעות? וכדומה.
אולי אני אמשיך לבאר זאת במאמרים נוספים אבל עד אז זוהי נקודה למחשבה וחקירה למי שרוצה להבין את הנסתר מרוב בני האדם וליישמו.