לכאורה ישנם שני אפשרויות:
האחת, שהאדם נברא על ידי ישות מסוימת והשניה היא שאדם נברא מעצמו כלומר על ידי הוריו.
הבה
נסקור את האפשרות השניה , כך, כאשר נלך אחורה בזמן עד ההתחלה מוכרחים להגיע לאדם (או קוף, למאמינים בתורת האבולציה) שהיה המתחיל לכל הבריאה מפני שלכל דבר יש התחלה. אותו האדם
היה יכול לברוא את עצמו?! הרי הוא לא היה בשביל לברוא את עצמו לכן המסקנה היא שיש מי שקדם לו והוא אינו מוגבל ואינו תלוי בזמן, שברא אותו. שהרי אם הבורא היה מוגבל חייב
שיהיה מי שיגביל אותו כלומר שיהיה לו בורא ואז נצטרך להגיע לבורא ראשון שאינו מוגבל כנזכר לעיל.
דבר נוסף, הוא שהבורא הוא יחיד מפני שאם היו שני בוראים ששניהים אינם מוגבלים הרי זה משולל הגיון מפני שהאחד יכול להגביל את השני ואז הם אינם מוגבלים.
המחשה על ידי משל לכל התאוריה הזו:
אדם מסוים הניח חלקים מסוימים שדרך אגב חלקים של שעון על שולחן והלך לעסקיו כאשר התפנה מעסקיו בא אדם והרכיב את השעון וכאשר אותו אדם חזר להרכיב את השעון הוא ראה שהשעון "הורכב מעצמו". כשאנו קוראים סיפור זה אנו כמובן מתקוממים לנוכח טיפשותו של האדם הזה כיצד הוא יכול לחשוב ששעון שמורכב מחלקים כל כך רבים ומסובכים שכמובן אדם רגיל אינו יכול להרכיב בעצמו אלא אם כן למד זאת.
אותו דבר אנו יכולים לומר על פרט מסוים בבריאה שכמובן אינו יכול לבוא מעצמו שהרי המדען הכי גדול לא יכול ליצר אפילו נמלה קטנה ומשתמע מכך שיש בורא שלכל הנמצאים וניתן לראות בקל וחומר מה שעון לא יכול
להיווצר מעצמו על אחת כמה וכמה האדם שהוא יצירה החכמה ביותר אינו יכול להיווצר מעצמו.