שיטות מחקר במדעי החברה

מה המשותף לתינוק המחפש את הדמות מאחורי המראה, ילד המפרק שעון, בחורה המעיינת באנציקלופדיה ומדען במעבדה? ארבעתם סקרנים. הסקרנות מעוררת בהם שאלה ומניעה אותם לחקור ולחפש תשובות. יש אמנם הרבה מהמשותף במצבים שהוזכרו, אך גם הרבה שוני. עיקרו מתבטא בדרך חיפוש המידע, בדרך החקירה, בשיטת המחקר. ניתן לחלק את הדרכים הכלליות לרכישת ידע לארבע: א-שיטת הדבקות: האדם דבק בדעותיו מבלי להטיל בהן ספק ומבלי לבחון מידע נוסף. אין הוא מכיר בכך שיש לו בעיה או שאלה המצריכה איסוף מידע, כי לדעתו כל המידע הנחוץ לו מצוי בידיו. יש סתירה כלשהי בהתייחסות לשיטת הדבקות כשיטת חקירה שכן האדם מאמין שאין לו בעיה ואין צורך בפתרונה. ב-שיטת הסמכות: מתאימה לדוגמא בה הנערה מדפדפת באנציקלופדיה, ילד הפונה בשאלה לאביו או חולה הדורש ברופא. שיטת הסמכות טובה מהדבקות כיוון שהיא מכירה בצורך לאיסוף מידע חדש, שהוא בחלקו גם מהימן. קשה לדמיין את האנושות מתקדמת ללא הפצת מידע בתוכה וללא ניצול המידע שנאסף ממקורות שונים. לא ניתן להישען רק על מידע שאדם צבר בכוחות עצמו. ג-השיטה האינטואיטיבית: בני האדם דבקים בתשובות לשאלות אם הן נראות להם מתקבלות על הדעת או הגיוניות, טענות שהם עצמם חקרו או הנובעות מתקשורת עם אחרים. כמובן, שטיעונים שישמעו מתאימים לשכל הישר עפ"י אחד, ייתכן ולא יתקבלו ע"י אחר. ד-השיטה המדעית: מה שנראה לחלקנו כטענה הגיונית, לא נמצא לפעמים תואם את המציאות. חקירת המציאות כפי שבוצעה ע"י שני החוקרים בעמ'' 3-5 נעשתה בגישה המדעית המיוחדת בשתי תכונות: -אובייקטיביות: משוחררת משיפוטים ערכיים והערכות סובייקטיביות מצד החוקר, כך שאין תלות בין תהליך המחקר ומסקנותיו לבין זהותו האישית של המדען. -אמפיריות: מכיוון שהחקירה נועדה לתת תשובות ביחס למציאות, עליה לעסוק במציאות. קרי: בנתונים. נתונים אלו הם הכלי העיקרי המשמש לבדיקה הטיעונים ולהפרכת גישות, שבאופן אינטואיטיבי (וללא איסוף נתונים) היה אולי מתקבל כהגיוני.