קיימים שני היבטים בתורת ההחלטה ובניבוי –
ההיבט הנורמטיבי – עוסק בשאלה מהי החלטה רציונאלית.
ההיבט התיאורי
– עוסק בשאלה כיצד בפועל מקבלים החלטות.
מנגנון הזמינות – שיטה מהירה להערכת פרמטרים המבוססת על דגימה מן הזיכרון ומן הידע בתרגומה לאומדן הסתברות. הבעיה – זוהי דגימה לא מקרית ועלולה להיות מוטה
.דוגמאות – מילים המתחילות באות "ג" לעומת מילים בהן "ג" נמצאת במקרים השלישי, שיעור תמותה מתאונות דרכים לעומת שיעור תמותה מדלקת ריאות, שיעור גירושין בקרב אנשי הקבע, משקל יתר לביצועי התקופה האחרונה ע"י מנהלים,מתן קרדיט בנוגע לביצוע עבודות הבית.עיקרון הפירוט – לעיתים ניתן למעריך מידע נוסף ומפורט יותר הגורם לו לשנות את הערכותיו, לדוגמא –
שחקנית הוליוודית עם כאבי בטן,איזה % מהאוכלוסייה מת ממוות לא טבעי, נכונות לרכוש ביטוח טיסה המכסה סוג מוות ספציפי ע"פ ביטוח כללי.
מנגנון העיגון - בד"כ כשמגדירים נתון מסוים בערך מספרי, מספר זה משמש כעוגן ויש לגביו התייחסות, גם אם אינו רלוונטי. התיקונים הנערכים לאחר מכן אינם מספיק משמעותיים עמ"נ "לטשטש" את משמעות המספר שנקבע , לכן במו"מ כדאי תמיד להיות הראשונים הנוקבים בערך מספרי.
דוגמאות - % המדינות האפריקאיות באו"מ, מספר התושבים בבאר שבע ובערד (סדר ההצגה), תשלום עבור ניקוי האגמים בקנדה.
מנגנון היציגות- כשל לוגי הנובע מהתמקדות בנתונים הנראים רלוונטיים ומתעלם מחומר רקע סטטיסטי ("שיעור בסיסי") –
ספרנים מול מורים,התמקדות רופאים המנבאים תוחלת חיים במחלה ולא בנתונים נוספים כדוגמת משקל, גיל וכיו"ב.
כשל התכנון – תכנון פרויקט דורש שני סוגי חשיבה – חשיבה סטטיסטית (מבחוץ) המתחשבת בנתוני הסביבה , וחשיבה לפי נתוני יציגות (מבפנים) הלוקחת בחשבון את שיקולי הארגון בו אתה פועל. מרבית האנשים מתבוננים בחשיבה מבפנים ולא מתחשבים בחשיבה מבחוץ –
כשלון 85% מהעסקים הקטנים בארה"ב תוך שנה למרות שלפניהם נכשלו, אנשים המתחתנים ובטוחים שיהיו נשואים באושר למרות שיעור הגירושין הגבוה.
כשל הצירוף – הנטייה לייחס למאורע מורכב סבירות גדולה יותר מאשר למאורע כללי. כדי שיתקיים הכשל צריך להיות צירוף של שני מאורעות שאחד מאוד מתאים והשני מאוד לא מתאים וכששניהם מצורפים ביחד נוטים לומר ששניהם מתאימים, ככל שהסיפור מורכב ועשיר יותר בפרטים כך הוא נראה סביר יותר ומתקבל על הדעת, למרות שההסתברות שלו הולכת ושואפת ל - 0 –
מיכל פקידת הבנק.
תפיסת מקריות ותלות סדרתית – האם תופעות שונות להן אנו עדים הן מקריות או שמדובר בתופעות אמיתיות?! –
אפקט החממה – התחממות כדור הארץ, חיידק אלים.
"תופעת היד החמה" – גורמת לאנשים להתרשם מביצועים ולראות יכולות במקום שאינן קיימות -
מנהלי קרנות בבורסה. גם ללא יכולת מיוחדת ניתן לקבל דפוס של רצף הצלחות לתקופת זמן מוגבלת. עפ"י "
חוק המספרים הגדולים" אם נטיל מטבע הוגן מספר פעמים רב מאוד תהיה חלוקה של 50-50 בין עץ לפלי, אך בסדרה קצרה יכולה להתקבל תוצאה אחרת. הבעיה הינה שאנשים מצפים שתכונות המאפיינות תהליך מקרי הכולל סדרה ארוכה יאפיינו גם חלקים קטנים של הסדרה באופן מקומי – שלא יהיה רצף ארוך מדי של אותה תוצאה.
"כשל המהמר" – לאחר רצף של אותה תוצאה במספר קטן של הטלות, המהמר מצפה שיהיה תיקון ותופיע התוצאה השנייה אך הסיכוי שהתוצאה תשתנה אחרי רצף הוא חצי, המטבע אינו פועל עפ"י צדק ואין לו זיכרון, וסטייה איננה מתוקנת אלא נמהלת –
המספר 53 בלוטו באיטליה. חשוב להדגיש כי בהחלט ייתכן שמישהו יכה את השוק במשך כמה שנים או יקלע לסל מספר קליעות בדיוק כמו שמטבע הוגן יכול ליפול 10 פעמים רצופות על עץ. הבעיה הינה שלא ניתן לדעת מי מהמומחים יצליח לעשות זאת –
הערכות אנליסטים מובילים בארה"ב לגבי עליית/ירידת מדד ה"דאו ג'ונס" בסוף שנת ה- 90 שהיו רחוקות מהמציאות.