סיקור מלא: מיומנה של צמחונית
עוף? לא טוב
יכול להיות שנועדנו להיות צמחונים? תמי ניניו ממשיכה לבדוק את הקשר בין יהדות לצמחונות ומגלה את חכמת
הרב קוק יש קשר סוציו-אקונומי? (אילוסטרציה: shutterstock)הטור הקודם עסק ביחסה של הדת היהודית לחיות בכלל ולצמחונות בפרט. הטור הנוכחי ימשיך לעסוק בנושא מארג היחסים המורכב שבין דת, יחס לחיות וצמחונות. כבר אמרנו שברוב הדתות אכילת בשר מעוגנת כמנהג נפוץ. הדת הוותיקה היחידה שאני מכירה שצמחונות היא חלק בלתי נפרד ממנה היא הג'ייניזם, דת הודית שהתפתחה מההינדואיזם. שלא במפתיע, מאמיני הג'ייניזם הראשונים נמנו על השכבות המבוססות יותר באוכלוסיה.
אני חושבת שצמחונות היא סוג של פריבילגיה של המעמד הגבוה. כשיש לך מספיק כסף כדי לא להיות עסוק במלחמת הישרדות יומיומית, יש לך פנאי וכוח לחשוב על דברים מעבר, על סבלן של חיות, על מה ראוי ולא ראוי. כשאתה עני מרוד, אתה אוכל מה שיש – בתקווה שיש - ומקדיש את מחשבותיך לאיך לעבור את מחר בחתיכה אחת ובחיים. אני מסתכנת כאן באמירה שלבטח תישמע מתנשאת לחלק מהקוראים, אבל אני מאמינה בה: נראה לי שבעולם המערבי, צמחונות נפוצה יותר בקרב פלח האוכלוסייה המשכיל והמבוסס יותר.
הרבי אמר
פרסומתבהקשר זה, ראוי לציון הרב קוק, שהוזכר על ידי מספר מגיבות בטור הקודם. הרב אברהם יצחק הכהן קוק נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית. הוא היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. הרב קוק היה צמחוני, ולא רק שלא ראה כל סתירה בין היהדות לצמחונות אלא אף סבר שצמחונות היתה מצבו הראשוני של האדם, מצב שהשתנה בגלל ההתדרדרות המוסרית שחלה בקרב המין האנושי החל מחטאם של אדם וחווה והגירוש מגן עדן, ואשר ברבות הימים (אולי רק באחריתם) ישובו למצב זה כל היהודים המאמינים.
על פי משנתו של הרב קוק,
היום המיוחל יגיע רק לאחר שבני האדם יפתרו את הבעיות שלהם עם עצמם - המלחמות והשנאה. פתרון הסכסוכים הללו יאפשר להם להגיע לשלב מוסרי גבוה יותר, שיכלול יחס מוסרי גם לחיות ולא רק לבני האדם. הרב קוק סבר שהדרגה המוסרית בא נמצא אדם משתקפת בתאוותו לאכילת בשר. ככל שאדם נמצא בשלב גבוה יותר, כל פוחתת תאוותו לאכילת בשר. לכן, כשנשוב להיות צמחונים, לא נצטרך לכבוש את ייצרנו לתקוע פרגיות – היצר הזה יחדל מלהתקיים.
החולשה שעוברת כל גבול
קניינה של הפרה (אילוסטרציה: shutterstock)גם לגבי צריכת מוצרים מן החי, מחזיק הרב קוק בגישה רחומה ומודרנית להפתיע, בהתחשב בכך שהוא נולד ב-1865 ומת לפני למעלה מ-70 שנה. לשיטתו, צריכת מוצרים מן החי צריכה להיעשות מתוך הכרה בכך שחלב וצמר, למשל, הם קניינה של החיה שמייצרת אותם: "האדם בחולשת אהבת עצמו, העוברת כל גבול, נִגש אל הפרה העניה ואל הרחל הנאלמה, ונוטל מזאת את חלבה, ומזאת את צמרה". הצדקה מוסרית לצרוך תוצרי חיות כגון צמר קיימת רק כשהדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס של החיה: "אין כאן פגם מוסרי, אם יוקח הצמר מהכבש, בשעה שגם לבעל הצמר, הכבש עצמו, יקל על ידי זה משאו, ועל כל פנים לא יצר לו ולא יזיק לו". חלב הבקר והצאן, אומר הרב קוק, נועד להנקת העגל, השה והגדי ולא לתצרוכת האדם. הרב דוד כהן, תלמידו של הרב קוק שהיה צמחוני אף הוא, אסף את כתביו של הרב קוק בנושא הצמחונות והיחס לחיות בקובץ מאמרים בשם "חזון הצמחונות והשלום".
על קדושה וטומאה
בתאבון עוד נקודה מעניינת בנושא הדת והצמחונות היא סיבת האיסור לאכילת חיות מסוימות בדתות שונות. ביהדות ובאיסלם חל איסור לאכול חיות מסוימות, כגון חזיר, בגלל היותן טמאות, ואילו בהינדואיזם ובבודהיזם, שתי דתות שבהן צמחונות מקובלת אם כי לא מתחייבת מהדת, חל איסור לאכול פרות מהסיבה ההפוכה: הפרה נחשבת קדושה.
בעיניי, שתי הסיבות מצוינות. לא רוצה לאכול שיקוץ מבחיל (לא שאני חושבת ככה על חזירים) וודאי שלא לפגוע ביצורים קדושים (לא שאני חושבת ככה על פרות). שבת שלום.
אז באמת מה נלמד על כל הדברים שחשובים לנו......
אז בוא ופשוט נגיד שצריך לאכול אבל לפי מה שאתם חשים לאכול.