אינשטיין וחבריו הקרובים

ארתור מילר (Miller), ההיסטוריון הנודע של תורת היחסות, מתאר את חייו של אינשטיין בצורה הומוריסטית למדי בספרו אינשטיין פיקסו. בקיץ 1902 אינשטיין החל לעבוד במשרד הפטנטים הפדראלי השוויצרי כמומחה טכני זמני בדרגה 3 עם משכורת של 3500 פרנקים שוויצרים לשנה.  בינואר 1903 אינשטיין התחתן עם מילבה מאריץ'' Mileva Marić)) במשרד הרישום בברן. שני העדים היו קונרד הבישט (Conrad Habicht) ומוריס סולובין (Maurice Solovine), שני חברים קרובים עליהם נשמע מיד. אחרי מסיבה קטנה חזר הזוג לדירתו החדשה של אינשטיין. כרגיל אינשטיין שכח את המפתח לדירה והיה צריך להעיר את בעלת הבית מאוחר – כמו תמיד כדי שתפתח את הדלת.
מיד עם הגיעו לברן, כדי להרוויח מעט כסף, אינשטיין פרסם את שרותיו בעיתון מקומי כמורה פרטי למתמטיקה ופיזיקה, עם בונוס נוסף של "שיעור ניסיון חינם". מבין הראשונים לענות למודעה היה מוריס סולובין שבא מרומניה לאוניברסיטה של ברן כדי ללמוד פיזיקה ופילוסופיה. במוצאו שההרצאות די רדודות, בפרט אלה בפיזיקה, הוא חיפש שיעורים פרטיים. סולובין הלך לכתובת שבמודעה של אינשטיין בתקווה שאולי אינשטיין יוכל להכניסו למסתורי הפיזיקה התיאורטית. בצלצלו בפעמון הדלת לדירה בקומה הראשונה – זו שהייתה קטנה ומרוהטת בדלות – סולובין שמע צלצול רועם ואינשטיין הופיע. מהר מאוד השיעורים הסדירים בתשלום הסתיימו, והם התחילו להיפגש לדיונים שוטפים בפילוסופיה. אל אינשטיין וסולובין הצטרף במהרה קונרד הבישט, שאותו פגש אינשטיין במשך שהותו הקצרה בשאפהאוזן שליד ציריך ב-1901, והוא עשה דוקטורט במתמטיקה. שלושת הגברים היו מייסדים של קבוצת דיון בלתי פורמאלית, לה הם נתנו את השם הגרנדיוזי, "האקדמיה האולימפית". לעומת השם הגרנדיוזי, בתכתובת ביניהם הייתה נימה של ניבול פה. החבר הרביעי בקבוצה היה לוסיין שאוון
Lucien Chavan)), שנטל שיעורים פרטיים במתמטיקה ובאלקטרוטכניקה מאינשטיין החל מ-1903. שאוון עבד במינהל הדואר והטלגראף, שעד 1907 שכן באותו הבניין של משרד הפטנטים. ב-1904 הצטרף החבר החמישי לאקדמיה האולימפית, מישל''ה בסו Michele Besso)).
חוץ מהשתעשעות כללית, לאקדמיה האולימפית הייתה תוכנית קריאה רצינית, שכנראה נקבעה על ידי אינשטיין, כי היא ברובה עסקה בנושאים פילוסופיים הקשורים בפיזיקה. הם קראו אתמערכת הלוגיקה של ג''ון סטיוארט מיל (Mill), דקדוק המדע של קרל פירסון (Pearson), מסה על הטבע האנושי של דייויד יום (Hume), הדיאלוגים של אפלטון (Plato), יצירות של לייבניץ (Leibnitz), ואת מדע והיפותזה של הנרי פואנקרה (Poincaré). סולובין נזכר שספרו של פואנקרה הרשים אותם באופן עמוק ואחז אותם מרותקים במשך שבועות ארוכים.
במשך תקופת השגשוג של האקדמיה בין 1902 ל-1904 החברים נפגשו באופן סדיר כל פעם בדירתו של האחר. קדמה לדיון ארוחה דלה, שבדרך כלל כללה נקניקיה, גבינה, פרי ותה. אחרי נישואיו של אינשטיין ב-1903, הפגישות היו לעתים קרובות בדירתו של אינשטיין. לפעמים מילבה מאריץ'' נכחה בדיונים, אבל היא אף פעם לא התערבה בהם. ליום הולדתו של אינשטיין, הבישט וסולובין קנו קוויאר יקר. במהלך המונולוג של אינשטיין על נושא בפיזיקה הניוטונית, הם פתחו את הקופסא ועשו כאילו הם שמים פרוסות של נקניק על לחם כרגיל. אינשטיין לא שם לב לכך והמשיך לאכול מה שהיה על הצלחת מבלי להפסיד אף חתיכה. כאשר הודיעו לו מה אכל, אינשטיין אמר: "זה הכול אותו הדבר בשבילי". שיחה טובה זה מה שהיה חשוב.
במשך היום אינשטיין עבד שמונה שעות במשרד הפטנטים. והוא כתב להבישט שבמשך שמונה שעות עבודה, יש כל יום שמונה שעות לשובבות, ויש גם יום ראשון. במשך אותן שמונה שעות של שובבות וביום ראשון אינשטיין שקד על רעיונותיו הגדולים שפורסמו במאמריו ב"שנה המופלאה", הלא היא שנת 1905.
אינשטיין ישב במשרד הפטנטים ושקד על עבודתו בנושא ה"אלקטרודינמיקה של גופים בתנועה" או כפי שכונתה אחר כך תורת היחסות הפרטית. כמה שנים לפני כן, ב-17 לדיצמבר, 1901 הוא כתב לאשתו לעתיד דאז מילבה מאריץ'' את הדברים הבאים: "אהובתי היקרה שלי... אני עסוק בעבודה על האלקטרודנמיקה של גופים בתנועה, אשר מבטיחה להיות יצירת עבודה ראשית למדי". במאי 1905 אינשטיין כתב לחברו הבישט וביקש ממנו עותק של הדיסרטציה שלו:"אינך יודע שאני אחד מאחד וחצי הברנשים שיקראו אותה בעניין ובהנאה, איש אומלל שכמותך? אני מבטיח לך ארבעה מאמרים בתמורה, הראשון מביניהם אני עשוי לשלוח לך מהר, מכיוון שאקבל מהר את ההדפסות המוקדמות המוצלחות. המאמר עוסק בקרינה ותכונות האנרגיה של האור והוא מאוד מהפכני <המאמר על היפותזת הקוואנטים>, כפי שתראה אם תשלח לי את עבודתך רהמאמר השני הוא קביעה של הגדלים האמיתיים של האטומים מהדיפוזיה והצמיגות של תמיסות דלילות של חומרים ניטראליים. המאמר השלישי מוכיח, שבהניחנו את התורה המולקולארית של החום, גופים מסדר גודל של אחד חלקיי מאה אלף מילימטר, שרויים בנוזלים, צריכים כבר לבצע תנועה אקראית נראית שנגרמת כתוצאה מתנועה תרמית;... המאמר הרביעי הוא רק טיוטא לא גמורה בשלב זה; והוא אלקטרודינמיקה של גופים בתנועה שמשתמש בשינוי בתורת החלל והזמן; החלק שהוא לגמרי קינמטי של מאמר זה בודאי יעניין אותך <מאמר היחסות הפרטית>".