קטיושה
Summary rating: 4 stars
6 דירוגים
ביקורים
:
574
מילים:
300
פורסם ב-: יולי 15, 2006
קטיושה (Катюша) הוא כינוי למשגר רקטות מתנייע מדגמים שונים. הדגמים היותר נפוצים הם БМ-8 בקוטר 82 מ"מ ו-БМ-13 בקוטר 132 מ"מ מתוצרת ברית המועצות, השם הרשמי הוא "רכב קרב של ארטילריה סילונית" (הכוונה להנעה הסילונית של הטיל). במלחמת העולם השנייה יחידות החמושות בכלי נשק זה קיבלו באופן אוטומטי את הסיווג היוקרתי של "עוצבת משמר" (גווארדיה). הקטיושה פותחה בברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה, וכינויה מקורו ככל הנראה בשיר הנפוץ באותה תקופה, "קטיושה", על נערה המתגעגעת לאהובה החייל. המילה קטיושה הינה צורת חיבה ברוסית לשם הנשי "יקטרינה", המתגלגל לצורה "קטיה" וממנה ל"קטיושה". נשק זה נודע גם בכינויו 'העוגב של סטאלין' על שום דמיון צינורות המשגר המקבילים לצינורות עוגב, והותקן על כלי רכב שונים ומשונים, ביניהם משאיות אמריקאיות מוחכרות מדגם סטודיבייקר US6, טנקים,טרקטורים שונים ואף כלי טיס. הקטיושה עצמה הינה נשק פשוט למדי, הכולל מנשא של פסים מקבילים הנושאים את הרקטות על מסגרת זחיחה. על כל משאית הותקנו 48 מסילות לרקטות. כל רקטה היא באורך 1.8 מטר ונושאת ראש נפץ במשקל 22 ק"ג שמסוגל להגיע למרחק של 5 קילומטרים. לרוב נורו קטיושות במספר רב מאוד בבת אחת, על מנת ליצור אפקט של הלם ושיתוק בכוחות האויב, וגם כדי לחפות על חוסר הדיוק של הקטיושה. ירי "קטיושות" על
ישראל כיום משמש המונח "קטיושה" בעיקר לתיאור כללי של רקטות ארטילריות קטנות ( טילים ) ממגוון סוגים המשמשות ארגוני טרור, כגון חיזבאללה , לאיום על גבולה הצפוני של ישראל, אם כי במקרים רבים מדובר בדגמי רקטות שונים לחלוטין: בדרך כלל רקטות 107 מ"מ מתקדמות יותר, ולעתים גם רקטות
מסוג גראד 122 מ"מ, למרות שלא כל טיל שנורה לכיוון ישראל הוא קטיושה, הביטוי הפך למקובל בקרב הציבור.
תקצירים נוספים אודות קטיושה