מטוסים - אוויאטיק

הגרסה הראשונה של מטוס B.1 נבנתה, כפי הנראה, בסוף שנת 1914 על ידי מפעיל אוטומוביל אונד אוויאטיק בעיר לייפציג והוא נחשב לאחד ממטוסי הקרב הראשונים בעולם. לאחר כשנה הועבר ייצורו
של המטוס לוינה, אל חברת בת, דהיינו: מפעלי המטוסים האוסטרו-הונגרים, שייצרה את הדגם הזה בהיקף רחב יותר ואף תכננה גרסה חדשה של המטוס בשם B.II.  אך גרסה זו היתה אף היא עדינה מאוד ושברירית ואפילו בסטנדרטים של הימים ההם נחשבה לבעלת ביצועים לא טובים במיוחד אך היא החזיקה מעמד לטווח ארוך בטיסות סיור ולזמן ארוך בקרבות מעל החזית הרוסית. במחצית הראשונה של שנת 1915 החל ייצורו של דגם חדש G.III, בעל מנוע של 160 כוח סוס, תא גדול ומשותף לשני אנשי הצוות, מקלע כבד  - שווארצלוזה סטנדרטי ונ"פ לשלוש פצצות. מהר מאוד התברר כי תכונותיו של המטוס לא התקרבו אפילו לתכונותיו הנוחות של דגם B.II ולכן הדגם החדש הוחזר לפס הייצור אך עם המנוע, המקלע הכבד ונושא הפצצות הנוסף של דגם B.III.
הנתונים של B.I
טיפוס: מטוס סיור דו מושבי
מנוע: מרצדס D.I, 110 כ"ס, 6 צילינדרים, מקורר מים.
מימדים:: מוטת כנפיים 13.7 מטרים; אורך 8 מטרים; גובה 3.2 מטרים.
משקל: ריק כ-600 קילוגרם; טעון כ-860 קילוגרמים.
ביצועים: מהירות מירבית 105 קמ"ש; סיג רום מבצעי 2,500 מטרים; שהיות כ-4 שעות
נשק אישי: מטוסי האוויאטיק נבנו ללא חימוש כלשהו, אך צוות המטוס נשא נשק כלשהו כל הזמן והשתמש בו לעתים קרובות באוויר. ישנן הוכחות כי תצפיתנים נשאו רובים ומטוסי   B.II  לא מעטים
הוסבו לנשיאת מקלע כבד שווארצלוזה 7.92 מ"מ שמוקם מאחורי התא האחורי.  מטוסי B.II הופעלו
גם כמפציצים, והיו בין הראשונים ששימשו לכך, כאשר הם נשאו שתי פצצות של 10 קילוגרמים על נושאי פצצות.