דו-חיים מהווים מאין חוליית
ביניים בין הדגים במים והזוחלים ביבשה, י משתייכים למחלקת בעלי חוליות , י כ250 סוגים מתחלקים ל כ 5800
מינים, יועוד רבים שאינם ידועים למדע ומחכים לגילוי והגדרה , י קרפדות,
צפרדעים, סלמנדרות, טריטונים: הם , על פי הידוע , בעלי החוליות הראשונים שהצליחו לעלות ולחיות ביבשה , לפני כ 350 מליון שנים , מהיותם מותאמים לבתי גידול רבים ושונים (בגלל גלגולים) המאפשרים חיים במדבריות יבשים מחד ובביצות וגופי מים מאידך, במערות חשוכות ובשפכי נחלים ונהרות סתגלתנות שהביאה לתפוצה רחבה , על כל היבשות למעט אנטארקטיקה. יהם בעלי החוליות היחידים שעוברים שינוי צורה (מטמורפוזיס) ברור וקיצוני מצורת צעיר (ראשן) לבוגר. ילמרות הצלחתם האבולוציונית (אולי בגלל) רובם ככולם זקוקים ללחות חיצונית כדי להשלים את מחזור החיים - לעבור את שלבי הגלגול - ביצה, ראשן, בוגרויתכן שצורך זה הוא בעוכריהם , שכן הצורך בלחות הוא כדי לקלוט אוויר (נשימה חלקית), כל ה דו-חיים בשלב אחד בחייהם , או בכל השלבים שומרים על לחות עורם , וכתוצאה מכך באים במגע רציף, מלא ואינטנסיבי עם סביבתם / אוויר או מים , י, מגע כזה משמעותו רגישות גבוהה לכל המרכיבים בסביבה, ולו גם בריכוזים מזערייםמרכיבים שבסביבתנו החדשה , בעיקר תודות לפעילות אנושית , רבים בה הם רעלים . יואכן הדו-חיים נחשבים ע''י אנשי שדה כמקור אזהרה ראשון לכל שינוי שלילי בסביבה, י - כמו צפורי הקנרי במכרות ששימשו לאזהרת הכורים מפני ריכוזי רעלים באוויר כך הדו-חיים משמשים עבור חוקרי הסביבה "נייר לקמוס" ילאזהרה על שינויים באוויר ובמיםומתוך כך נובעת חשיבותם הגדולה של הדו-חיים להבנה ולשמירה על סביבה בריאה . ילהלן מספר עובדות : יבקמרון חיה הצפרדע הגדולה בעולם , חיה בקושי מאחר והיא ניצודה לצורך מאכל, יבדרום אסיה ובמזרחה נפוץ צייד צפרדעים וקרפדות למאכל ( אצל הצרפתים מגדלים את הקרפדות למאכל ב"חוות"גידול ) , צפרדעים צבעוניות מדרום- אמריקה וממדגסקר, ניצודות ונמכרות בחנויות "חיות-מחמד" , עד היום משמשת הקרפדה כחיה "נוחה" לניתוחים וללימוד מערכות עצבים ושרירים באוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים. יצייד פראי מביא את הסלמנדרה הענקית בסין לסף ההכחדה , הסינים צדים את הסלמנדרה שמשקלה יכול להגיע לחמישים ק''ג ! כדי לאכלה , הסלמנדרה נחשבת כמאכל תאווה וכן כמעוררת "כוחו רדומים" , כך גם יותר משלושים מיני צפרדעים שנמכרים בשווקים הסינים מיובשים ומשמשים ברפואה עממית, י בגלל גדלה ויחודה מנסים חוקרים "להניף" את הסלמנדרה הענקית כמעין דגל שישמש סמל למאבק להצלת הדו-חייםכמאכל "אקזוטי" , כמקור חשוב לחלבון מהחי, כמקור לתרופות ולרעל, יאו כחיות מחמד , דו-חיים ניצודים ונמכרים ברחבי העולם כולו , וכדי לשמור על המשך קיומם מחד ומאידך לא לפגוע בתושבים/ילידים שמוציאים פרנסתם ומתקימים מהציד והמסחר בדו-חיים יש להסדיר את הצייד והמסחר כך שלא יפגע בצייד וגם לא בניצוד . יכלומר שימוש בר-קיימא שיאפשר אישוש והתחדשות של אוכלוסיות הדו-חיים. יבקשר עקיף להשפעתנו השלילית על הסביבה התגלתה לאחרונה פטריה קטלנית באיים הבריטים , קטלנית לדו-חיים , הפטריה היתה ידועה אצל חיות מעבדה והופצה בעולם בתקופה בה היתה דרישה לקרפדות לצורך בדיקות הריון, י בדיקות שהיו מתבצעות ע''י הזרקת שתן (הנבדקת) לצפרדע, (אם הצפרדע היתה ניכנסת ליחום - האישה בהריון ! ) . את הפטריה גילו בצפרדעים אמריקאיות שהובאו כ "חיות-מחמד" וברחו לטבע, יבאירופה השכנה גרמה הפטריה לפגיעה פרדעים וקרפדות, ברחבי היבשת , כך גם באוסטרליה ובמערב אסיהחושבים כי מקור הפטריה באפריקה ממנה (בשנות ה 30) יובאו אלפי צפרדעים לצורך בדיקות הריון וכן כחיות נסיונות במעבדות , יכשליש מ ה דו-חיים נתונים לסכנת הכחדה בגלל: מחלות ווירליות הנגרמות כתוצאה מזהום סביבתי, הרעלה ישירה , אובדן מקומות חיות וצייד. יכדי לעצור את התדרדרות מצבם של ה דו-חיים , התכנסו מדענים בוושינגטון לכנס (15,10) שבסיומו הוחלט על מיזם איסוף מינים וגידולם בשבי בעולם כולו, יעלות המיזם תהיה כ 400 מליון דולר (בחמש השנים הבאות), י כאשר התקציב יבוא מ"גופים ירוקים" ומהאו''ם . ימה שעורר את ההכרה בדחיפות הוא סקר שנערך ע''י הארגון העולמי לשימור IUCNעל פי הסקר מתוך כ 5800 מינים ידועים , שלושים כבר אינם ! ימאה מינים נוספים לא ניצפו זמן רב ולכן "חשודים" כאבודים ! יהגורם ( הבודד) שנראה כמסוכן ביותר לקיומם של הדו-חיים הוא (פטריה) פונגוסBatrachochytrium dendrobatidisשאובחן לראשונה לפני כשש שנים ונמצא היום באירופה , אמריקה , ואוסטרליה, יchytridiomycosis הפונגוס גורם למחלה שהורגת את הדו-חיים ע''י סתימת מעברי האוויר והלחות בעורם . יכנראה שלחץ סביבתי - יובש, זהום וכד'' מחליש את עמידותם הטבעית של החיות ומגביר את פגיעותם למחלה זו , כמו לפגעים אחרים . ילחץ סביבתי פרושו : אובדן אזורי מחיה, שינויים אקלימיים , הרעלות - זהום כימידחיקה ע''י מינים פולשים וכמובן איסוף (צייד) פראי . יבגלל רגישותם לסביבה נפגעים הדו-חיים בשלב מוקדם , שלב בו השינויים הסביבתיים אינם גלויים לעין כל , ולכן חשוב לבדוק את השפעתם של חמרים חדשים שהאדם פולט לסביבה , שכן פגיעה עכשווית בדו-חייםפרושה, הרעלה עתידית של בעלי חיים רביםכולל האדם ! יכאשר דו-חיים מראים אותות מצוקה ולחץ סימן שסביבתם פגועה , יסביבה פגועה - חולה , היא סביבה שבה גם האדם יהיה במצוקהלכן חשוב לשמור על סביבה בריאה ואחת הדרכים לכך היא להבטיחאת המשך קיומם הבריא של ה דו-חיים ! י דר'' אסף רוזנטל מוביל/מדריך טיולים באפריקה ודרום אמריקה 0505640309לפרטים : טל '' assaf@eilatcity.co.ilדוא''ל .